אני כבר הרבה זמן מסתובבת ככה וחייבת לפרוק איכשהו.אני בצבא,חוזרת הביתה כל חמישי,ובמהלך השבוע חולקת חדר עם עוד שלושה בנות.כולן לא ממש מסמפתות אותי כי אני לא אוהבת לישון עם מזגן כשקריר בחוץ,וחייבת שהחלון יהיה פתוח קצת כדי שיכנס אוויר נקי לחדר ולא יהיה חנוק.כ ל פעם שיש ריח לא נעים בחדר או שמשהו נעלם הן מאשימות אותי,גם אם לא ישירות אבל מאחורי הגב שלי,יצא ששמעתי אותן.עם אחת מהן הייתי ממש בקשר טוב עד לפני חודשיים אבל עכשיו היא זאת שיוצרת את כל הסכסוכים נגדי.אני נמצאת בבסיס רוב ימות השבוע ועצוב לי להיות לבד בלי אף חברה,לאכול לבד,לשבת בחדר בערב לבד בזמן שכולם בחוץ צוחקות ונהנות ופשוט להרגיש כמו זרה שאף אחד לא רוצה בחברתה. לפני כמה ימים עשינו ארוחה בסוכה וישבתי בראש השולחן עם הקצינים כי לא היה לי ליד מי לשבת וכל כך קינאתי בבנות שצחקו ודיברו בקול בזמן שאכלתי בשתיקה וגם פדיחה להיות כל הזמן לבד.בנוסף גם הבנים בבסיס לא ממש אוהבים אותי,אחד מהם כל הזמן יורד עלי כי אני ממש נמוכה ועושה ממני צחוק ליד כולם,והשאר פשוט אדישים.באלי להיות מקובלת וחברותית ולהנות כמו שהיה כשרק הגעתי לבסיס כשהרוב עוד לא לא סבלו אותי.הסיבה היחידה שזה לא ככה זה כי רבתי עם זאתי שהייתי בקשר טוב איתה ועכשיו אין לי עם מי להיות והיא ממש מקובלת אז כולם איתה.אני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד כי גם ההורים שלי לא ממש סובלים אותי ואבא שלי כל הזמן אומר שאם לא הייתי יודעת איך לבשל מזמן הם היו נפטרים ממני(כאילו בצחוק)...ואמא שלי חושבת שאני אגואיסטית ומלאה בעצמי יותר מדי אבל הכל זה מסכה כדי שלא ידעו כמה אני באמת מפחדת וכמה אני חסרת בטחון.כל החיים שלי אבא שלי לימד אותי שאני צריכה להיות חזקה ולא לדפוק חשבון ולהיות הכי טובה והכי גאה עד כדי כך שאפילו אליו אני לפעמים מדברת ממש מגעיל,כי אני לא שולטת בזה,הוא אמר לי תמיד שלא משנה מי עומד מולי אסור לי להכנע ולשתוק לאף אחד אז אפילו לו אני לא שותקת מה שמרתיח אותו כי כולם שותקים לו,אפילו חברים שלו מפחדים לפתוח לידו את הפה אז מאז שאני בת שש עשרה אני חיה לפי איך שהוא לימד אותי ועושה מה שבאלי ולא שואלת אף אחד גם לא אותו מה מותר ומה אסור ומסתמכת על זה שכולם יאהבו אותי רק כי אני יפה ועכשיו אני בצבא מקום שבו צריך לדעת איך להסתדר עם אנשים ואני לבד ולא יודעת מה לעשות כי אני לא יכולה פשוט לשנות את האופי שלי בן לילה.אין מושג מה לעשות עם עצמי וזה מדכא ברמות.מה אני עושה? ורק עצות ענייניות בבקשה.סליחה על החפירה. , י
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות