היי חברים
טוב אז ככה אני באמת מרגישה שאני לא יכולה יותר,
כל מה שעובר עליי אני שומרת בלב לעצמי ולאנוכי בלבד. ממש קשה לי לשתף אנשים במה שעובר עלי. אני מתביישת לדבר על זה, ולא רוצה שירחמו עליי ושיסתכלו עליי כאילו שאני מסכנה , וגם אולי שלא ידעו מי שאני באמת, ושההצגה של מי שאני תיהרס ויגלו מי אני באמת.. אני אולי גם קצת מתביישת בעצמי , לא יודעת...
אני כרגע בצבא התגייסתי לפני חצי שנה , הקורס והטירונות שלי היו מאוד אינטנסיביים ולא באמת נהנתי בהם, לא התחברתי לבנות והיה לי די חרא אבל בסופו של דבר אני מרוצה מעצמי שעמדתי בהם, במכשול הקשה הזה בכבוד.
בבסיס החדש אני מרגישה שאני לא מי שאני באמת, שאני לא מוציאה את עצמי החוצה. שפשוט מה שאני משדרת כלפי חוץ זה לא מי שאני באמת, ואני כ"כ רוצה שיכירו את מי שאני באמת!
אני עוזרת המון המון לאנשים, מקשיבה למלא אנשים, שומעת את הסיפורים שלהם ומייעצת להם אבל לי בחיים לא עוזרים! לא כי לא רוצים, אלא כי אני לא משתפת אף פעם... אני מאוד סגורה וקשה לי עם זה :( אני מרגישה שאני מתפוצצת מרוב שאני שומרת בבטן.
אני רוצה להגיד לבנות בבסיס שזה לא האופי שלי, שאני לא מצליחה להראות פה את מי שאני באמת! שאני הרבה יותר שמחה ומצחיקה ופה אני פשוט כבויה,יבשה ודי צנון... אני רוצה כל כך חבר! באלי לספר לכולם שאני מתה ומשתוקקת לחבר אבל לא.. אני משחקת אותה ב"על הזין שלי שאין לי חבר" וזה ממש לא ככה , כי הדבר שאני הכי רוצה בעולם מאז ומתמיד זה חבר, יצאתי עם מישהו כמה חודשים אבל זה נגמר בלא כלום. באלי להכיר המון המון ידידים חדשים בצבא ולנסוע איתם לטיולים בטבע, אני מאוהבת בטבע, זה התשוקה הכי גדולה שלי לטייל בארץ ישראל! וזה פשוט לא יוצא.. כי אין לי עם מי.
אני כ"כ רוצה רישיון נהיגה או ידיד/חברה עם רישיון נהיגה שנסע בשבתות לטיולים בארץ.. זה כל כך חסר לי וזה משהו שהייתי מאוד רוצה לעשות.
שלא תבינו לא נכון , אני מודה לבורא עולם על כל מה שיש לי .
אבל קשה לי עם העובדה שאני מאד סגורה והבנות לא מכירות ולא יודעת את מי שאני באמת ,כי זה יהיה כ"כ כיף אם אני אפתח אליהם :)
אשמח לעצות 3>
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות