היינו ביחד 4 שנים פרק ב' של שנייני הייתה אהבה גדולה הייתי מאוהבת בטירוף וגם הוא אהב אותי לדבריו,שניינו התפתחנו רגשית עם השנים הוא יותר מהר ממני לי לקח קצת יותר זמן להבין את המשמעות של הביחד האמיתי תמיד היתי נאמנה ואף פעם לא הפסקתי לאהוב גם במשברים בסופו של דבר הוא עזב אותי בטענה שכבר לא אוהב שחיכה יותר מידי זמן שאהיה כביכול מוכנה לחיים שהוא רוצה וכעס התגבר על האהבה אליי. פרודים כבר 5 חודשים והוא כמעט מיד נכנס לקשר עם אחרת ולא הסתיר את זה נשברתי כאבתי והייתי מאוד שקופה בפניו בכיתי והשפלתי את עצמי הוא עזב אבל לא התנתק . לפחות פעם בשבוע היה שולח איזה הודעה קונקרטית שבעקבותה היינו נכנסים לשיחות של למה ואיך וכל פעם דאג להזכיר שהוא לא רוצה אותי ולא אוהב ושוב חוזר חלילה החלטתי להתגבר ולהפסיק לקוות ולצפות ודיי הצלחתי נפשית לפחות את היום יום שלי העברתי בסדר ורק כשהיתי נשארת לבד בלילה הזכרונות היו מציפים עד שהיתי נרדמת.. הרגשתי שאוכל להתייחס אליו כידיד טוב מהעבר וזהו אבל זה לא ככה . כמה חודשים היתי חסומה אצלו בפייסבוק ווצ אפ ולאחרונה פתאום פתח דאג להתקשר אליי ולעדכן שעובר לגור איתה ועד עכשיו אני לא מבינה למה להכאיב לי תעבור תעשה למה לעדכן אותי בשביל לשמוע את הכאב שלי ולעלות לעצמו את האגו ? כל פעם מצא תירוץ אחר לנהל איזה שיחה איתי וכל פעם מחזיר אותי אחורה לפני כמה ימים ראיתי שסם את התמונה שלו ושלה בווצ אפ סימסתי לו בעצבים מכאב שהוא זבל לא מתחשב וחסמתי אותו הפעם אני בכל מקום כולל אחותו וכמה מחברים שדרכם יכולתי לדעת מה קורה איתו שלא אראה שלא יכאב לי כל כך שאצליח להשתחרר למחורת הוא התקשר ושאל מה הבעיה שלי כמובן שאמרתי כל מה שאני חושבת עליו ולא בנעימות והסברתי לו שכואב לי לשמוע אותו לראות אותו חשבתי שהבין ושבזה זה נגמר ואני יכולה לכאוב לקחת את הזמן וזה יעשה את שלו בלי שיחזיר אותי שוב חזרה לאותה ניקודה של פרידה ואז אתמול הוא שוב שלח הודעה וביקש שאחייג אליו כי הוא בנהיגה ניסה לדבר כאילו לא קרה כלום כאילו אנחנו סתם ידידים מפעם ואמרתי לו שהוא מחזיר אותי אחורה ושיפסיק לפגוע בי ושוב האשים אותי במצב ושוב הזכיר שלא רוצה אותי ושמרגיש בנוח וחשב על זה ובטוח שכבר אני לא מחכה לו ושהמשכתי הלאה ועוד בשיא החוצפה בסוף שיחה הדגיש שעולה עכשיו לבית שלה ושלו והולך לישון סה"כ ביקשתי שאם הוא לא רוצה אותי אז שיעלם כי לי אין לאן להעלם הוא עזב אותי אז למה להכאיב לי? אני את האמת לא הצלחתי להמשיך הלאה אני נראת טוב מסודרת ויש מחזרים אני כן מדברת עם אנשים אבל דוחה את כולם עוד בשלב השיחה הטלפונית ואם קובעת אז ברגע אחרון מבטלת אני לא מסוגלת עדיין אני עדיין מאוהבת בגבר שלא רוצה אותי ופשוט משגע ומחזיר אותי אחורה . האהבה שלי אמיתית וזה לא פייר כלפי אף אחד אחר שאהיה איתו כשאני מאוהבת באחר. עוד ערב חמישי הגיע ושוב ביטלתי פגישה עם בחור שמעוניין בי ושוכבת וחושבת על זה שעזב אותי ועכשיו מאושר לא איתי ואני יודעת שתגידו תצאי תנסי ברור לי מה יקל עליי אבל ואבל גדול עד הטלפון הבא ממנו או פגישה אקראית איפה ההגיון ולמה הוא עושה את זה ? אני יודעת שזה לא משנה את שורה התחתונה אבל המחשבות מכרסמות אותי הוא כן חושב עליי אבל לא רוצה אותי שניינו מבוגרים זה מעבר למשחקי אגו אז אולי מישהו יכול להסביר לי את ההגיון של גבר? ואולי על הדרך תוכלו להגיד לי איך אוכל להפסיק לאהוב ולרצות כל כך מישהו שכבר בוודאות לא יהיה שלי וששום דבר לא תלוי בי והרגשה של חוסר עונים כאילו מישהו קרוב מת אבל עדיין מרחף פה תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות