שלום. אני בת 17 בכיתה י״ב. יש לי חבר ואנחנו ייחד כבר שנתיים.. אני אוהבת אותו מאוד! הוא החבר שלי, החברה שלי, היועץ שלי, המקשיב שלי, האהוב שלי, פשוט מושלם!. אני מאוד אהובה על אנשים.. אבל יש לי בעיה שאני לא חברותית אין לי חברות. היו פה ושם אבל משום מה אני אולי לא מראה מספיק חברות?. לא יודעת מה הבעיה שלי.. אבל עקב משהו שעברתי בחיים אני לא אוהבת חיבוקים (וזה מאוד הולך היום בתור חברות)אולי זה מה שמרחיק אותן?. אף פעם לא הפריע לי שאני לא מוקפת חברות, ואפילו אהבתי את זה הבעיה שפתאום בשבועות האחרונים זה התחיל ממש להפריע לי. יש שתי בנות בכיתה שאיתן אני דיי חברה ביחסית לכל השאר. אבל אחת קצת מרוחקת אפילו בוקר טוב לא אומרות אחת לשנייה.. ויש את השניה ממש חמודה אבל אני לא ממש מתחברת אליה... אנחנו מכיתה י׳ כבר ייחד אבל משהו חסר לי.. אני לבד.. כשכולם יושבות ייחד או כל אחת עם החברה שלה.. אני לבד. מסתכלת סביבי ורואה שאני היחידה יושבת לבד עם עצמי. שתי החברות שלי יושבות ייחד. הם חברות טובות. לפעמים אני מרגישה שאני נדחפת אליהם וזה לא נעים לי.. אז אני פשוט ממשיכה לשבת בצד. לפעמים אפילו יש לי דמעות בעיניים. אני לא יודעת מה לעשות! למה פתאום זה התחיל להפריע לי?? דווקא עכשיו? פשוט עצוב לי! אוףף... מה אני אמורה לעשות?. אני לא רוצה להתחיל לרדוף גם אחרי חברות. הבנות בכיתה שלי הן לא הסגנון שלי. נסיתי להתקרב קצת לאלו שאני כן מתחברת. אבל זה פשוט לא הולך.. אני מרגישה שאני צריכה לרדוף אחריהן. בבקשה תתנו לי עצה מה לעשות/: תודה רבה! (סליחה על האורך)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות