השאלה מופנית בעיקר למאמינים שבכם אבל אין בעיה שכל אחד יענה אם יש לו תשובה עניינית.
אני אדם מאד יצרי, מיני, סקס הוא חלק אינטגרלי מחיי ומשקיע בו המון (עובד על טכניקות, משפר סיבולת לב ריאה וכו'), חשוב לי לענג ולפנק את הפרטנרית ולא ממקום של סטייה או חולי אלא כי באמת מחבב את התחום. אני בתחילת שנות השלושים - כבר מזמן לא בגיל ההתבגרות אבל מאז ומתמיד מספק את עצמי בדרכים הלגיטמיות - עם עצמי או עם בת זוג.
מצד שני אדם מאד מאמין ו"מסורתי לייט" בהתנהלות שלי.
לפני כחודשיים החלטתי "לקבל על עצמי" איסור שפיכת זרע לבטלה - גם ממקום של מסורתיות וגם לאור תובנות משפטם של חז"ל "כי איבר קטן לו לאדם - מרעיבו שבע משביעו רעב" שמתכוון בעיקר לקיבה שבמידה ומתאפקים ולא אוכלים זמן ממושך אז בשלב מסויים הרעב מתפוגג והולך לאיבוד החשק לאכול. הבנתי בקריאה שלי שמדובר בעיקרון שנכון למספר תחומים ובינם גם התחום המיני. הכוונה שאם אתאפק ולא אספק את עצמי בשלב מסויים "החרמנות תתפוגג" ואהיה נוח עם עצמי ללא דחף. מציין שבמסגרת החודשיים האלה קיימתי יחסי מין פעם אחת.
העניין הוא שמאז שהפסקתישבמקום שהיצרים ידוכאו הם רק מתגברים. ואין קשר ליחסי המין מבחינת זמנים. מתעוררות בי תאוות חייתיות במחשבה שאני כמעט חושב שאצל אף אחד אחר אין אותן. אובייקטים ברחוב מסיחים לי את הדעת ומנתקים את המחשבה. המחשבות המיניות שלי מפליגות למחוזות שאפילו לי קשה לקבל וכמעט מתכוון לחזור בי.
האם מישהי ניסה זאת בעבר ? יכול לומר לי אם העיקרון נכון לגבי מיניות ובאיזה שלב היצר מדוכא ?
אשמח לשמוע תשובה - הזדמנות אחרונה לפני שנשבר.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות