אין מה לעשות.
אמא שלי נאנסה לפני שנולדתי. אבא שלי האשים אותה והתעלל בה והיא פחדה לעזוב אותו,מהסיבה שלא היה לה אף אחד. נכנסה להריון איתי כשהייתה בת 26, וכשהייתי בת שנה וחצי החליטה לברוח איתי לאמא שלה (סבתא שלי) עד שהתמקמה כלכלית. כשהייתי בערך בכיתה א פיתחה מחלה שנקראת פיברומיאלגיה ונאלצה לעזוב את עבודתה . סבתא שלי עזרה קצת אבל תמיד היה נראה שהיא לא עושה את זה באהבה וברצון באמת, וגם אני הרגשתי את זה. היחסים בין סבא וסבתא שלי לבין אמא שלי אף פעם לא היו טובים, וכשהייתה בגילי כבר ברחה מהבית והכל.
כשהייתי בכיתה ב אני זוכרת שעברתי חרם ענקי. אני זוכרת את הילדה שבאה אליי כשישבתי בשולחן שלי בבית ספר והתחילה לקלל אותי "בת זונה", "סתומה", "טיפשה".. הרגשתי שאני חייבת להחזיר. קראתי לה "משקפופרית". וככה החרם התחיל. לא היו לי חברים. צחקו עלי. והמורות שיתפו עם זה פעולה. כל יום חזרתי בוכה לאמא שלי...
חשבתם שזה הכל? לא. מכירים את הרווחה? הארגון הזה רדף אחרי ואחרי אמא שלי, וכשהייתי בת 8 הארגון חטף אותי לנתניה, אמא שלי נכנסה לדיכאון ועשתה הכל כדי להוציא אותי משם. אחרי חודשיים של ניתוק מוחלט שלי מאמא שלי הצלחתי לחזור הביתה.
עברתי 13 דירות, 3 בתי ספר, ועוד ועוד ועוד. ואם זה לא מספיק, השנה גיליתי שאני ביסקסואלית. נמשכת לבנים ובנות. אמא שלי פתוחה והכל, אבל אני לא יודעת למה אני כל כך מפחדת לספר לה..
מאז שאני זוכרת את עצמי הבן אדם הכי חשוב לי בעולם היא אמא שלי, והיא לא אומרת לי את זה אבל אני יודעת שהיא שונאת לחיות ושהיא רוצה למות. אני מפחדת.
ולא, לא המצאתי את הסיפור הזה. אין לי מושג מה לעשות עם עצמי. אני מרגישה כל כך לבד..
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025