היי..
אז אבא שלי נפטר לפני כמה חודשים.. בגלל המקרה חזרתי לגור עם אמא כדי שלא תהיה לבד.
הקשר איתה מעולם לא היה מזהיר, לכן מלכתחילה עזבתי את הבית בגיל צעיר, אבל לאחרונה זה די מוגזם..
יום לאחר יום ההולדת שלי התחלתי להרגיש ממש רע ועלה לי החום, כשהיא שלחה לי הודעה ושאלה אם הלכתי לעבוד רשמתי שלא, ונשארתי בית כי אני חולה. התגובה הראשונה שקיבלתי זה ״ממתי יש לך חום? אז אל תשני במיטה שלי שלא תדביקי אותי״.
נעלבתי, כמו כל אדם, אני מניחה.. אז כתבתי לה שזה קצת מעליב שזו התגובה שלה כשהבת שלה מספרת לה שהיא חולה, והיא כתגובה השיבה ״לא התכוונתי להעליב, פשוט יש לי עומס בעבודה כרגע ואני לא יכולה להיות חולה״.
ברצינות?
עזבתי את כל החיים הישנים שלי כדי לבוא ולהיות איתך, כדי שלא תישארי לבד בבית, כדי שיהיה לך קצת פחות קשה, וכשאני בבית עם חום את משאירה אותי כל היום לבד (גם אחרי העבודה היא לא מגיעה ישר הביתה, אלא הולכת לבקר את האחים שלי דווקא עכשיו, במהלך החודשים האחרונים היא לא יצאה כמעט מהבית ולא ביקרה אף אחד, איכשהו דווקא בשבוע שאני חולה זה מאוד נוח ללכת לטייל).
אני כבר לא יודעת איך לפעול ...
אני כבר לא בטוחה שהניסיון הזה שלי לעשות טוב לקשר שלי ושלה היה רעיון טוב מלכתחילה..
מה אתם חושבים שאפשר לעשות כדי לגרום לה להפסיק להיות כזו חסרת רגישות?
אני מבינה שזו תקופה קשה, אני מבינה שהיא עוברת הרבה, גם אני.. אבל זה לא לעניין שאקבל ממנה תחושה שעד כדי כך לא אכפת לה , מאנשים זרים אכפת לי יותר מאשר מכמה שאכפת לה ממני..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות










































2025