אני נואל, בת 15, במקור מניו-ג'רזי אבל חיה בישראל.
אני מרגישה לא שייכת.
אני תלמידת כיתה ט' בשנת 2017, ואני מרגישה שהייתי צריכה להיות בת 15 בסביבות 2007.
היום, סקס זו לא מילה גסה בקרב בני נוער- וחברה שלי איבדה את הבתולין בגיל 12.5.
כולם שותים, מעשנים, עושים סמים.
ילד בכיתה ז' שאל אם אני יכולה לקשר אותו לדילר שיימכור לו מריחואנה.
יש סוחרי סמים בבית הספר שלי ולאף אחד לא אכפת.
טרנד הלבוש הוא... טוב, אין לבוש.
בנות- כמה שיותר חשוף, יותר טוב!
ואם את לא הולכת עם חולצות בטן את מוזרה.
בנים ערסים ובנות פרחות והמוזיקה הפופולרית היא פופ עכשווי זול או מוזיקה מזרחית.
המורה שלי לאזרחות דיברה עם הכיתה שלי על זה שלפני 8-9 שנים, היה טרנד של EMO (ילדי אימו) ופשוט חשבתי ''WHAT A TIME TO BE ALIVE''.
מרגישה שהייתי צריכה להיות נערה אז, ולא היום.
ושלא תבינו לא נכון, אני מקובלת מאוד.
אני יוצאת ואני מסתובבת עם ילדים ואני מסתדרת עם כולם אבל אני פשוט לא מרגישה שייכת.
חברות שלי מדברות על סקס וסמים וכמה שבא להן לנסות את הסם ההוא שהילד ההוא סיפר להן עליו...
אני אוהבת את חברות שלי מאוד, אבל פשוט אין לנו תחומי עניין משותפים..
אין אצלנו ''חנונים'', לא בשכבה שלי לפחות.
אין בנות או בנים ששומעים את המוזיקה שאני שומעת או שמעדיפים לשבת בבית ולראות אנימה בשישי בערב על פני לצאת למסיבות ולהשתכר.
הבית ספר שלי הוא אחד מתוך 4 שנמצאים בעיר שלי, 2 דתיים, אחד נמצא באזור שנמצא 40 דקות מהבית שלי- אז הבית ספר הזה הוא האופציה היחידה שלי.
מה אני אמורה לעשות..?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות