התחתנתי לפני חצי שנה ובשבת האחרונה הספקתי לאבד את הטבעות של האירוסין והנישואין שהייתי בבית חבד ובבית כנסת. שאלתי את הרבנית של המקום האם הם מצאו טבעות היא אמרה לי שלא!. מרגישה רע מאוד מרגישה שחסר לי משהו בגוף.. אני אחת כזו שנוטלת ידיים במים אחרי שירותים ואני חושבת שהשארתי שם את הטבעות אך לא מצאתי אותם. ואף אחד לא ראה אותם. לא הייתי בעוד מקומות.. אני מרגישה ממש רע במיוחד מבעלי שהשקיע עליהן ושילם עליהם ממש המון כסף ועבד קשה בשביל לקנות לי אותם. טבעות לפי בחירתי והוא בא ושילם בלי לומר מילה. שסיפרתי לו שאיבדתי את הטבעות הוא לא אמר מילה ואמר לי שנחפש שוב אחרי סעודת פורים ואם לא נימצא אותן הוא יקנה לי חדש. אני כל כל אוהבת אותו לא האמנתי שככה הוא יגיב דיי הופתעתי מהתגובה אבל אני מבפנים חסרת שקט ומשתדלת לא להראות לו ממש כאב לב. ומצד שני אני אומרת לעצמי ולו שהכל לטובה ושזה ילך כפרה על החיים, אבל יש בי צד שזה מערער אותי מפחדת לאבד שוב אם הוא יקנה לי. אני אחת שלא עונדת תכשיטים חוץ מטבעות נישואין שזה תכשיט גאותי על ההשג שיש לי בעל זהב. אבל לא יודעת איך להתגבר על הצד הריגשי והכואב של האובדן מרגישה לא שלמה. מה יש לעשות בעיניין? יש רעיונות? (הוספתי תמונה ככה ניראת הטבעת הנישואין שלי אולי יש סיכויים שמישהו שיזהה או מצא)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות