היי לכולם זה הולך להיות ארוך אז תודה לקוראים.
אז אני בת 13 ואני לסבית, וכן אני בטוחה בכך כבר מגיל 10 הרגשתי את זה, שאני שונה. כשהחברות דיברנו על בן החתיך אני העדפתי להסתכל על הילדה היפה מהכיתה השנייה.
ואת האמת מאז שאני זוכרת את עצמי הרגשתי כך.
כשאני רואה סרט שמשתתף בו שחקן חתיך אז אני אומרת לעצמי "יואו איזה חתיך" אבל שום דבר מעבר לזה.
אבל כשאני רואה שחקנית יפה ומעניינת יש בי את התחושה שאני יכולה לצפות בה כל היום ועדיין לא ימאס לי ממנה וגם לפעמים אני מפנטזת עליה....
ואני רוצה ולהגיד את זה למישהו שקרוב אלי ושאוכל לדבר איתו על זה ושאולי סוף סוף כולם יפסיקו לשאול אותי אם אני מחבבת מישהו! שבעצם אני רק רוצה להגיד להם שאני לא מחבבת מישהו ואף פעם לא אחבב.
ואני יודעת שאם אספר את זה לכמה חברות טובות שלי הן יקבלו אותי אבל יהיה בינינו סוג של מתח ושאולי הן יתרחקו ממני, ושלא נצחק יותר על דברים כמו שאנחנו עושות עכשיו.
וממילא כל הזמן אנחנו מריצות בדיחות על לסביות (לא בקטע רע, כאילו אם אנחנו אומרות על ילדה אחת בצחוק שהיא לסבית אז אם עוברת אישה עם חצאית מיני אז אנחנו אומרות לה שיש לאישה משהו מתחת אז שלא תתלהב ודברים כאלה אבל וחס וחלילה לא בקטע הומפובי החברות שלי מאוד מקבלות ואני שבעצמי לסבית...)
וגם זה יהיה כזה מוזר שאחרי כל הבדיחות על לסביות (ושוב שום דבר לא בקטע הומופובי והכל בצחוק)
אני אצא לסבית כי את רוב הבדיחות הן ויותר נכון אני מריצה על עצמי.
ואני לא רוצה לצאת בפני ההורים (ואני מאוד קשורה אליהם והם מאוד פתוחים ומקבלים אבל אני פשוט מרגישה שאני לא יכולה לצאת בפניהם כרגע)
ואני גם מחבבת מישהי יפייפיה מהשכבה וכל פעם אני יוצאת בהפסקות רק כדי שאולי היא במסדרון ואוכל לראות אותה אפילו אם זה רק לרגע.
ואני לא מפסיקה לחשוב עליה, אני רק רוצה לראות אותה ולהיות קרובה אליה אבל הבעיה היא שאנחנו לא מכירות ואולי אם אצא מהארון בפני חברותיי אולי הן יוכלו לעזור לי להתקרב אךיה.
טוב אז אחרי כל הדבר הארוך הזה שכתבתי, מה דעתכם האם כדי לי לצאת מהארון בפני החברות הקרובות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות