לפני כמה ימים היה לחברה די טובה שלי יום הולדת.
אמא שלה עבדה ולא יכלה להיות איתה, אז אני ועוד כמה חברות ארגנו לה יום כיף.
לקחנו אותה לסרט ומסעדה בצד השני של העיר שלנו, אספנו כסף מבנות וקנינו לה מלא בלונים ושילמנו עליה.
במהלך היום הזה שמעתי ממנה אולי פעם אחת ״תודה״ וגם אז זה היה כי היא הרגישה חייבת להגיד.
מאז אותו יום כל מה שאני שומעת זה ״היה לי קשה להעביר את הבלונים לבית שלי״ ותלונות כאלו, וכשאני שואלת אותה איך היה התשובה היא בערך משהו כמו ״אפשר לחשוב, זה היה רק סרט״.
אני ושאר החברות השקענו בה המון מחשבה וזמן, שלא נדבר על כסף, וחוסר ההערכה הזה ממש מציק לי.
לא ציפיתי ממנה לזה כי היא לא באה ממשפחה עם הרבה כסף והיא רגילה למעט, ופתאום כשהשקענו בה כלום לא מספיק.
זה מכעיס אותי כי היא פגעה בי כל כך הרבה פעמים במהלך השנה הזו, שאני לא מבינה למה אני עדיין חברה שלה ולמה בכלל השקעתי בה ככה, וזה עוד יותר מכעיס אותי כי ברוב ימי ההולדת שלי לא עשו לי כלום, בטח ובטח שלא קנו לי כל כך הרבה בלונים ולקחו אותי ליום כיף, ובכל זאת לא חשבתי להתלונן בפני חברות שלי.
שנה הבאה היא לא תהיה איתי בבית הספר כי היא עוברת לחטיבה אחרת, אבל הכעס שלי מוצדק?
סליחה על החפירה, הייתי חייבת לפרוק
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025