שלום לכולם.
רציתי לשתף במשהו שקורה אצלינו במשפחה ואני רוצה רק לדעת עד כמה זה נפוץ ומה אתם חושבים.
אמא שלי היא כזאת: אם קנינו אבטיח היא תחתוך לא רק את החלק האדום אלא גם הלבן כי "זה היה יקר ולא צריך לזרוק אוכל" וכועסת אם אני לא אוכלת גם מהלבן של האבטיח. אם פרי או ירק יתקלקל היא קודם תתחיל לנסות "להציל" אותו ותשתוף ותחתוך את החלק המקולקל ותשאיר את החצי שעוד לא רואים עליו ותאכל. אם יש חשד שתבשיל התקלקל היא קודם תנסה לטעום למרות הריח והמראה ורק אז תזרוק את זה ואם שמנו עוף להפשרה במקרר והוא נשאר שם כמה ימים ויש לו קצת ריח היא עדיין תתעקש לנסות לבשל איתו. זה תמיד גורם לי להרגשה רעה כשאני רואה את זה. רק רוצה לציין שאנחנו לא עניים ויש כסף אבל ככה אני חושבת: אם זה מקולקל צריך לזרוק ולא לנסות "להציל" חצי עגבניה למשל, אני לא נהנת מהחלק הלבן באבטיח וגם אם היה יקר לא שילמתי כדי לסבול ולהחנק עם משהו חסר טעם שהורס את החוויה. כאילו מה הקטע האבטיח יהיה פחות יקר אם אני יאכל את זה? מישהו יבוא להחזיר לי כסף על החלק הזה? לא. כאילו זהו הכסף הלך כבר אני לא אקבל אותו בחזרה אם אני יאכל חצי עגבנייה מעוכה או רקובה עכשיו צריך להוציא אותו מהמשוואה ולחשוב האם אני מעדיפה לאכול משהו שמגעיל אותי ולסבול או פשוט לזרוק לפח. אני מעדיפה לזרוק וללמוד לפעם הבאה לקנות פחות.
עכשיו כאילו זה פחות עולה בחיי היום יום אבל לפני כמה שנים כן היה קרב כל יום במטבח וכן היה לפעמים מגעיל או לא נעים לאכול כשהיא בישלה וזה מוציא את החשק כאומרים לך "צריך לאכול זה הולך להתקלקל" במקום להציע משהו טרי וטעים וזה הפריע לי במשך רוב החיים שלי. פשוט היום נזכרתי וחשבתי לשאול אולי עוד מישהו מתמודד עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות