אני באה ממשפחה דתיה, למדתי בבית ספר דתי לפני שנתיים, ולא היה לי הרבה קשר עם בנים.
שנה שעברה עברתי לבית ספר חילוני, בתמיכה של ההורים שלי למרות שהיה קשה לאבא שלי כי הלכתי עם מכנסיים, והיה לו קשה שאני לומדת עם בנים וזה. ולקח לי הרבה זמן להתרגל לשינוי, אבל השנה, בכיתה ט עברתי המון תהליכים עם עצמי. התבגרתי המון ועברתי רגשית די הרבה, התפתחתי.
למדתי לאהוב את עצמי ולסמוך על עצמי.
נאלצתי להתבגר. שני בנים הפשיטו אותי ונגעו בי למרות שהתנגדתי, והייתה לי תקופה ממש קשה אחרי זה אבל זה רק חיזק אותי.
עכשיו יש לי חבר שגדול ממני בשלוש שנים, הוא מתקן לי את הזכרונות הרעים שיש לי, הוא מכבד אותי והכי כיף לי איתו. אני כבר לא בתולה, ואני מפחדת שאני עושה הכל מוקדם מדי, וחושבת שאני בוגרת מדי.
ההורים שלי עדיין חושבים שאני תמימה וחמודה, אמא שלי חושבת שאני אפילו לא יודעת מה זה פורנו.
הם לא יודעים כלום ממה שעובר עליי, תקופות של שנאה עצמית, ולילה אחד שביליתי ברחוב, ושאני הולכת למועדונים והם בכלל לא יודעים שיש לי או שהיה לי אי פעם חבר.
אני בכל זאת באה ממשפחה דתייה, אבא שלי היה כל כך מאוכזב אם היה יודע שבכלל התנשקתי פעם, ובכלל אם ידע מעבר לזה. הוא חושב שאני לא עברתי כלום ובגלל זה אני נאלצת לשקר להם המון שאני הולכת לחברה שלי אבל בעצם הולכת למועדון, או שמשקרת שהולכת לחברה שלי אבל בעצם הולכת לחבר שלי.
אני חושבת שאני צריכה לקחת לי תקופה רגועה, שלי עם עצמי, בלי לצאת הרבה מהבית.
אני מגזימה עם כל מה שקרה לי? זה מורכב ממה שזה נשמע כנראה.. פשוט תענו מה אתם חושבים, אני אקבל גם תגובות "רעות". תודה שקראתם תגיבו בבקשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות