היי אני שירלי שם בדוי ,יש לי בעיה שיש לי אותה כבר מכיתה א
אף פעם לא הייתי יפה והמראה החיצוני שלי נראה נורא
ביגלל זה הרבה פעמים אני הייתי דיכעונית ,ביסודי זה היה עוד בסיידר
עד המקיף ,כמו שאתם יכולים לנחש השנה הראשונה הייתה הכי נוראית
(בעיקר כי כולם חדשים ורצו לרדת על מישהו כדי שיהיה להם ביטחון לשנה הזאת).
אבל זה כבר לא משנה עכשוו אני בכיתה ט ,ובכול שנה יותר קשה לי עם המראה החיצוני ,
למרות הקושי שלי לקבל את המראה שלי אני מנסה להיות מרוצה מימנו ולא להתייחס לאחרים ,למזלי השנה אני נמצאת בכיתה אחרת שבה אני יושבת בצד
ואין
אף אחד שבאמת אכפת לו מימני ככה שאני פחות או יותר בלתי ניראת ,וזה טוב .
חשוב לי לציין שהחברות שלי מאוד עזרו לי להסיח את דעתי ולא להסתכל על היופי שלי (למרות שהם לא ידעו שאני באמת דיכעונית כזאת ,ואף פעם לא אמרתי להם משהו על המראה שלי )
אך השנה יש לי רק חברה אחת שתעבור בית ספר בשנה הבאה ואני ישאר לבד...
וזהו אין מי שיסיח את דעתי...
השנה באמת השלמתי עם עצמי והשלמתי שבטח אולי בגיל 20 יהיה אולי החבר הראשון שלי ,אני אפילו לא בטוחה עם יהיה לי חבר ביכלל,אני יודעת שהאנשים בגילאים האלה יותר מבוגרים אבל בואו נודה שלאף אחד אין באמת חשק לדבר עם מישהי מכוערת ...
בנתיים אני צריכה יעוץ איך לעבור העלבות ,השנה פחות צוחקים עליי אבל כול פעם שאומרים עליי או צוחקים לי מול הפרצוף ואני מעמידה פנים שאני לא שומעת או לא שמה לב ,אבל זה באמת פוגע בי מאוד ,ואז הדיכאון חוזר ,אין לי מצב רוח לאכול לסדר את החדר, ללכת לענשהו ...במקרה הטוב זה נמשך יומיים ובמקרה הרע זה נמשך הרבה יותר ,אין לי ממש הרבה דברים שיסיחו את דעתי אין לי הרבה חברות ואני תמיד בבית לא עושה כלום כשכול החברות שלי נהנות מהחיים שלהן כי הן יפות ויש להן יותר ביטחון להשתתף במקומות הן גרות בקצה העיר ואחת מהן ביכלל העברה לעיר אחרת כך שלהיפגש איתן זה לא אפשרי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות