שלום אנשים יקרים. תודה על תשומת הלב שלכם, אני באמת אובדת עצות.
תמיד הייתי תלמידה להוטה, כל תקופת התיכון שלי הייתי חרשנית ששמה את הלימודים במקום הראשון- במרכז חיי, תמיד הייתי אומרת "אז אני אפספס מפגש חברתי, ביג דיל, לפחות זה יחסוך ממני לשפר ציונים ולא יהיו לי דאגות אחרי סיום התיכון" וזה מה שהניע אותי קדימה, כי ידעתי שכשזה ייגמר אודה ל"אני הילדה מהעבר" שחסכה הרבה השלמות ושיפורים.
אחרי שסיימתי את שלב התיכון עם אנחה גדולה ותעודה מספקת- הגיע השלב הבא - גיוס ! התגייסתי ואת רוב תשומת ליבי הקדשתי באהבה וברצון לתרום במה שעסקתי בו. והתרכזתי רק בקידום הפרוייקטים במסגרת הזו.
כך עברו להן שנתיים ובלי לשים לב נשאר לי חודש בלבד לשחרור !!! עם כל ההתרגשות מגיע גם הלחץ- השבוע הזה היה מפגש חברתי מאוד גדול של הכיתה וכולם סיפרו באיזה שלב הם נמצאים, כולם נרשמו לפקולטות מרשימות ולמקצועות כל כך נחשקים שלא האמנתי שכל האנשים האלו שלא הקדישו דקת שקידה בתיכון הצליחו להגיע להישגים כאלה ולהתקדם בצורה כזאת. משפטים, רפואה, כל סוגי ההנדסות, כל סוגי המקצועות המדעיים....
נפל לי האסימון שנשארתי מאחור.
לפסיכומטרי נרשמתי מראש ואתחיל אותו מעט אחרי השחרור.
אך הכיוון לא ברור לי בכלל.אני שואפת ללמוד רפואה, אבל אני נורא מתקשה במקצועות ריאליים כמו פיזיקה, מתמטיקה, כימיה... אני נורא מפחדת שלא אצלח את
הפסיכומטרי כי צריך לעשות אותו כשיש לך מטרה מול העיניים ! כשאין לך מטרה ואתה נמצא "בבלבלות" ו"תסביכים" נורא קשה לתת את כל כולך ואני מפחדת שאפספס הזדמנות טובה. בתיכון הייתי חרשנית, אבל עברו שנתיים מאז, עברתי שינוי ושכחתי מה זה לפתוח ספר. חשבתי שכולם באותו סטטוס כמו שלי אבל טעיתי ועכשיו זה מרגיש כאילו ישנתי בעמידה כל הזמן הזה.
מישהו יכול בבקשה לתת לי הכוונה? מישהו יכול לספר את הסיפור שלו? מישהו יכול לתת זריקת הרגעה?
תודה לכל מי שקרא עד כאן !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025