קוראים לי מירי ומאז שהייתי קטנה חלמתי להתקבל לתכנית מסויימת למחוננים בתיכון. השנה, כשהגעתי לתיכון קרו הרבה דברים במקביל, כל כך הרבה דברים שחלקם מוטטו אותי רגשית. בכיתי ולא יכולתי לצאת מהמיטה הרבה זמן, עד שההורים שלי לקחו אותי לרופא, שהפנה לפסיכיאטרית, שאבחן אותי כסובלת מדיכאון קליני. החלטתי אז, ביחד עם הוריי, לא ללכת לתכנית למחוננים ולהתרכז במצב הנפשי שלי.
זה היה בתחילת השנה, מאז אני עוברת טיפול פסיכולוגי וטיפול פסיכיאטרי (תרופתי) נגד דיכאון והמצב שלי השתפר מאוד. חזרתי גם לצופים, וזה עשה אותי מאושרת מאוד. ואז היא באה. נערה חדשה הצטרפה לצופים וקראו לה שירי. היא הייתה מדהימה. מצאנו כל כך הרבה במשותף! היא מצחיקה היא יפה בטירוף וישר נקשרנו זו לזו. הקרבה הפתאומית בלבלה את שתינו וכמעט התנשקנו אפילו. היא בלבלה אותי מינית והרגשתי שאני אפילו מתאהבת בה, ואז, לגמרי במקרה היא סיפרה לי שהיא התקבלה לתכנית המחוננים. אותה התכנית שאני יכולתי להתקבל אליה אם לא הייתי חולה בדיכאון. אני מרגישה ששירי היא פשוט גרסה טובה יותר שלי, היא כמוני רק מצחיקה יותר, חכמה יותר, יפה יותר, והתקבלה לאותה תכנית שרק יכולתי לחלום עליה. אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אני מרגישה שאני מאוהבת בה, מצד שני אני מקנאה בה ושונאת אותה כל כך. אני מבולבלת, כועסת, מאשימה את עצמי ואת כולם. אני שוקלת מהצופים רק כדי לא לפגוש אותה יותר בחיים. מה לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025