עצוב לי.. רע לי תמיד היה לי רע מגיל קטן לא היו לי חברים עד עכשיו אין לי הם סתם מתחזים סתם נזכרים בי רק מתי שמשעמם להם אני בנאדם שאףפעם לא התחבר לאנשים באמת שלא יכולה..
עצוב לי תמיד מזייפת את החיוך הזה אני אפילו לא יודעת מזה לחיך תמיד הייתי שקטה כי תמיד הייתי עצובה תמיד בכיתי עד עכשיו בוכה לא מגלה לאףאחד ההורים שלי רבים לי מול העיניים תמיד לילה בוקר ערב תמיד לא משפחה מאוחדת אני בת יחידה אין אחים..
אין אףאחד תמיד רציתי להיות זמרת אבל גם לזה איןכח אני לומדת בביתצפר מיוחד יש שם מגמות (קולנוע,מחול,אומנות,תיאטרון,מוסיקה)
אני במוסיקה לא מרגישה קשורה רע לי הולכת תמיד לשירותים לבכות יוצאת משם מאושרת תמיד שמחה ומשמחת אבל לא כזאת ביכלל..
כן אני פוגעת בעצמי בידיים לא מגלה..
לא רוצה לגלות קשה לי אין כח לצאת מהמיטה אבל חייבת שלא ישימו לב..
אוכלת ואוכלת המון כי עושה בכח..
אין כח לכלום קשה לי לחשוב לא יכולה להתרכז..
כואב לי הראש המון..
אני פשוט לא יכולה עם זה יותר..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות