אפשר לקבל פטור משירות אחרי קה״ס?

אז היי.
אני ממש צריכה עזרה, אני מרגישה כיאלו אני פצצת זמן מתקתקת ואין לי מושג מה לעשות כבר..
אני צריכה קודם כל להדגיש שמאז כיתה י׳ וכל התהליכים המקדימים של הצבא הפחידו אותי. לא רציתי להתגייס ולא הרבתי לחשוב על זה כי עוד לא הייתי אמורה להתחיל את הגיוס. מלפני הצו הראשון היו הרבה אנשים שאמרו לי להתגייס (ובואו נדבר על העובדה שאף אחד מהם לא עשה צבא בכלל) ואמר שזה יבגר אותי וכל מיני בולשיט כזה או אחר. ניסיתי לחפש באינטרנט תפקידים שיהיו מעניינים וכן נתקלתי בכמה תפקידים שהיו נראים לי נחמדים אז חשבתי שאולי זה לא יהיה כזה גרוע.
הצו הראשון שלי היה מלפני שנה וחצי, נראלי שזה מיותר להגיד שזה היה אחד מהימים הכי גרועים בחיים שלי.
האווירה, האנשים, כבר מהכניסה לשם הרגשתי כיאלו אני נמצאת בתוך גיהנום, החיילים שמה פשוט זוועתיים וצה״ל צריך ממש להתבייש במה שקורה בלשכת הגיוס, לפחות בבאר שבע.
גם באחת התחנות קרה לי מקרה שאני מעדיפה לא להזכיר או להיזכר בו שהשפיע המון על החשיבה שלי לגבי הגיוס.
בקיצור, אפשר להגיד שאחרי הצו הראשון ה״מוטיבציה״ שגם ככה לא הייתה לי לפני, שאפה ל0.
אני יכולה אפילו להגיד שהציונים שלי של הדפ״ר והקב״א מאוד נמוכים ואני לא חושבת שהייתי יכולה לקבל תפקיד טוב.
מאז הצו הראשון ועד היום, אין לי פרופיל. הם המשיכו לבקש ממני לשלוח להם בדיקות דם ושתן כי הם חשבו שיש לי איזה מחלה והם לא קיבלו את הבדיקות שתן ששלחתי להם אז פשוט הפסקתי באיזשהו שלב.
אפשר להגיד שעד מלפני שבוע לא ממש התעסקתי בצבא.
בערך בחודש אפריל קיבלתי שיחה שאני צריכה לבוא לקב״ן בשביל להשלים את הפרופיל. חשבתי שזאת תהיה הזדמנות לנסות להסביר למה הצבא לא צריך אותי (ואף אחד לא יכול להיתמם, אנשים שהם לא קרביים לא תורמים שום דבר למערכת הזאת בגלל העובדה שהם לא יודעים לנצל את הכוח אדם שיש להם), וגם בגלל כמה מקרים מהעבר, להוכיח שאני לא מתאימה למערכת כזאת.
בשבוע שעבר הגעתי ללשכת הגיוס (וגם הפעם התייחסו אליי כמו זבל) ודיברו איתי שתי קב״נים.
סיפרתי להם על כל דבר קטן מהעבר שלי שהיה יכול לשכנע כל אדם אחר שאני באמת לא מתאימה לצבא.
זה לא עזר בשיט.
הם נתנו לי ציון של 43 קשיי הסתגלות ודיברו על משהו של 3 לילות בלילה, דבר שלא ממש עוזר לי.
אני רק רוצה להבהיר משהו- אין לי שום דבר נגד הצבא, אבל אני כן חושבת שזאת מערכת שלא מתאימה לכל אחד.
אני בן אדם מאוד פרטי, קשה לי ממש להיות בחברת אנשים כתוצאה מחרדה חברתית, קשה לי להקשיב לאנשים שצועקים עליי וקשה לי לקבל פקודות. לפעמים יש לי התקפי חרדה שנרגעים רק מתי שאני נושמת לאט ולבד, וגם דיכאון קליני.
יש כאלה שאומרים לי שהצבא עוזר ל״רפא״ את כל זה ושואלים איך אני מצפה להסתדר בחיים עם כל זה. אז זהו, שיש הבדל.
אני אישית רואה הבדל עצום בין בוס לבין מפקד בצבא. כשאתה בעבודה עם אנשים אתה יכול להתפטר מתי שבא לך, אתה יכול לברוח, כמובן שיהיו השלכות לזה אבל אתה תמיד יכול להיות חופשי.
בצבא זה לא ככה, אתה לא יכול לצאת ואתה לא יכול להתפטר, או שאתה תיכנס לכלא.
אני לא יכולה לחיות ככה, כי זה נקרא גם לחץ שמפעילים עלייך ומתי שמפעילים עליי לחץ ולחץ, זה מתפוצץ בסוף וזה קרה כבר כמה פעמים.
אני לא רוצה להיות בחברת אנשים שאני לא רוצה להכיר אותם כי כבר התרגלתי להיות לבד, אני לא יכולה ולא רוצה.
אפשר להגיד שהצבא נחשב לסוג של טראומה כי זה מבגר אנשים, אני כבר עברתי מספיק טראומות בחיים שלי, ואני לא יכולה לעזור גם ככה למערכת הצבאית בשום דרך.
אני ממש מצטערת על האורך, אני ממש צריכה עזרה ואני מרגישה כיאלו אני מאבדת את השפיות, אני אפילו חושבת על לנקוט באמצעים קיצוניים כי אני לא יודעת מה כבר לעשות.
חשבתי על לדחות את הגיוס (אבל יש לי עוד פחות מחודש- 15.6) ואני לא חושבת שיתנו לי או לבקש עם שיחה עם קב״ן אבל אני בספק מאוד גדול אם יתנו לי או לא.
אני שוב מצטערת על האורך וסליחה אם מישהו נעלב, ואני ממש אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי.