שלום, השאלה שלי עוסקת במערכת יחסים של פרק ב׳.
אני גרה בחו״ל והחבר בארץ. אנחנו חברים טובים מילדות אבל הפכנו לזוג אחרי שנפרדתי מבעלי. בעלי היה קנאי כך שלא היינו בקשר כמעט 10 שנים. חידשתי את הקשר אחרי שנתיים מהפרידה. רציתי שוב את החבר הכי טוב שלי שתמיד אהבתי מאוד, כבן אדם.
אחרי שנה של שיחות טלפון יומיות הוא בא לבקר אותי והתאהבתי בו. הוא טוען שהוא תמיד אהב אותי.
הוא בא לבקר כמה פעמים ואנחנו הסתדרנו מצויין, אהבה גדולה. החלטתי לבוא לבקר בארץ, בשבילו. באתי עם ילדי.
אז השתבשו הדברים.
הוא לא היה מוכן להפגין זוגיות בפומבי היות והוא עדיין לא הגיע להסכם פרידה מהידועה בציבור שלו, למרות שלה כבר יש חבר. זה נורא פגע בי. הוא גם לא פינה לי זמן. הוא עצמאי ולא לקח חופש. הייתי טובה רק לבילויים הליליים. בסופשבוע הוא התפנה אלי, אחרי שהוא טען שהוא בכלל לא צריך להיות נוכח בעבודה שלו כי הכל יכול להתנהל דרך הטלפון - כך גם היה כשהוא ביקר אותי בחו״ל.
הזמן היחיד שהוא פינה היה לילה אחד שנסענו לצפון. לקחנו את ילדיי. הוא קבע שאני צריכה לשלם על הילדים שלי כי הוא לא אבא שלהם. זה מאוד הפריע לי. הוא גם הבריז לי מפגישה חשובה. כל זה הצטבר אצלי ופשוט לא יכולתי לדבר איתו יותר. לא הייתי מסוגלת. חשתי כל כל פגועה ולכן הוא טוען שאני ילדותית.
הוא טוען שנתן את כל כולו. אני מרגישה אכזבה נוראית.
דיברנו על זה אבל הוא חושב שהוא נתן את כל כולו, הוא לא מבין מה אני רוצה. הוא גם לא נלחם בשבילנו ובשביל הקשר. הוא טוען שהרסתי הכל. מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות