אני יודעת שזה ישמע מעט מוזר, אבל אין מילים שיתארו את הרחמים שלי על מדינתנו הקטנה.
כל פעם שאני שומעת חדשות על שיחרור מחבלים או משא ומתן עם הפלסטינים אני נתקפת עצבים.
ואני נורא נורא סובלת מזה כי זה קורה כמעט כל יום.
אני נדהמת מהטיפשות שמגלים עמיתנו האמריקאים, "משא ומתן" ברור שאפשר לעשות שלום. למה לא?
או העובדה שאנחנו צריכים להתחנן בפניהם לשלום, לא לבנות בשטחים, לשחרר מחבלים והם בתמורה מבצעים פיגועים.
אף אחד בעולם לא שומע על הפיגועים אבל כשאנחנו בונים -האצבע המאשימה מופנת אלינו.
לא מזמן קראתי שהאיחוד האירופאי החליט שאנחנו אלה שאשמים בכישלון המשא ומתן ובעצם יטילו עלינו סנקציות כלכליות.
ואני בעצם באה ושואלת- על מה ולמה?!
זה פשוט משגע אותי! (בלשון המעטה)
ומה שעוד יותר מעצבן, זה שנראה שלאף אחד מהסביבה שלי לא אכפת.
דיברתי על זה עם חברות ועם משפחה וכל מה שהם אומרים "אין מה לעשות"
איך להירגע ובאמת לקחת את הכל בפורפרציות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות