היי אסק פיפל,
כבר תקופה ארוכה שאני בקשר עם ידיד כלשהו, הוא אחד מהאנשים שאני הכי אוהבת בעולם ומרגישה איתו הכי פתוחה.
הבעיה היא שקשה לו מאוד. המשפחה שלו לטענתו לא מתפקדת כמשפחה (הורים שהוא לא מרגיש מחובר אליהם מבחינה רגשית ורק רוצה לברוח מהבית, אחות שלא עוזרת בבית ואח קטן שלא ממש אכפת לו ממה שקורה בבית, הרבה ריבים וצעקות) והמצב קשה לו מאוד.
על אף שהוא מבין שהמצב לא נורמטיבי (כמובן שהסקתי זאת מפני שהוא תיאר לי מצב שלא נשמע לי נורמלי) הוא לא מוכן לקבל שום עזרה. משום גורם-חיצוני או פנימי.
הוא טוען שהוא מסתדר לבד ושהוא ״ילד גדול״.
אני מבינה שהוא אדם שרגיל להתמודד עם דברים רעים לבד אבל זה שהוא רגיל לכך לא אומר שהוא צריך להתמודד עם זה לבד!
ביררתי איתו מה קורה מבחינת המשפחה-
לפי נקודת מבטו ההורים לא עושים את התפקיד שלהם כהורים (אני לא יודעת מה זאת אומרת ״לא עושים את תפקידם כהורים״, יכול להיות שפשוט הם לא מעניקים לילדים חום ואהבה אך יכול להיות שזה מתבטא בעוד תחומים) והאחים שלו לא תורמים למען הבית בשום צורה-או שהם מנותקים לחלוטין מהמצב בבית או שהם מחמירים אותו עם צעקות וריבים....
בקיצור, המצב קשה והוא לא מבין שגורם כלשהו צריך להתערב.
אני לא רוצה ללחוץ עליו לספר למישהו כי אז הוא יכעס ואולי אפילו ינתק קשר אבל מצד שני אני רוצה לעזור באופן כלשהו-מה שדיי קשה לי כשהוא דוחה כל ניסיון לעזרה.
אם למישהו יש עצה שיכולה לעזור במצב הזה-כל דבר- אני אשמח שתגיבו!
כיצד לגרום לו להבין שהמצב שלו ושל המשפחה לא יכול להמשיך ככה? איך לעזור לו מבלי להישמע חופרת ודאגנית? מה לומר?
*אגב, הוא בן 17 (אם המידע הזה עוזר)
תודה ומצטערת על האורך
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות