אני אשמה בגלל הציונים במתמטיקה (אף על פי שניסיתי לשפר)
אני בת 15, ההורים שלי כל אחד והמסקנות שלו לגבי הגיל הזה.
יש לי הרבה פרטים לספר אבל אני אקצר הכל, יש לי אח בן 11 ואנחנו לא משפחה מאושרת לדעתי. אחי הקטן הוא ילד רגיש, חכם יותר ממני במתמטיקה ובעל פנים חמודות מה שגורם לאימא שלי לאהוב אותו יותר ממני, תוסיפו את העובדה שהוא הילד הקטן ואת זה שהיא משקיעה בו הרבה יותר זמן. ותשומת הלב שאני מקבלת בדרך כלל רעה ו99 אחוז בגלל הציונים. הם לוקחים את זה באופן קשה יותר ממני, עד עכשיו אני באמת סבלתי מזה שלא הצלחתי במקצוע מסוים (מתמטיקה וכל זה) אבל קלטתי עכשיו שהמצב שבו נעצרתי, הוא סבבה לי. הכיתה בה אני נמצאת והחומר הלימודי (3 יחידות). הם מאוכזבים מכל דבר שאני עושה, נראה לי לפעמים שאפילו העובדה שאם אני אנשום לא נכון פעם אחת זה יפריע להם. אני לא ילדה מפגרת, אפילו נדיר למצוא ילדים שקוראים, לומדים שפות על דעת עצמכם ולומדים לצייר ולנגן והכל על דעת עצמם. זה ממש ממש כואב לי שההורים שלי רואים בי רק ציונים.
אבל..
זה לא הכל. הם רוצים שאלך לישון מוקדם מידי, שאני אעשה הכל בצורה מושלמת ועל כל טעות שלי אני כבר מלא זמן לא שמעתי מילה נחמדה מלבד "את יפה" וזה רק כי אימא חשבה שאני חושבת על עצמי כמכוערת. זה באמת פוגע בי ואני לא יודעת איך להסביר את זה. אבא שלי לא יודע בת כמה אני הוא חשב שאני בת שלוש עשרה ביום ההולדת החמישה עשר שלי. ובכלל הם מתעוררים רק כשזה קשור לבית הספר והלימודים. לפעמים הם נחמדים, כן, אבל אפילו כשהם נחמדים יש באוויר מתח בלתי נראה שאני לא מפסיקה לחוש בו
מה לעשות?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025