אז אחרי התיכון, מדרשה ושירות לאומי משהו בי נשבר. אני לא רואה את עצמי מתאימה לעולם הדתי - אני לא יודעת אם עד עכשיו זו הייתה תחפושת, אולי אני מעדיפה לא לחשוב על זה יותר מדי, אבל אני יודעת שזה הסוף. אני רוצה לחיות, באופן שאני באמת רוצה להגשים את עצמי וזה לא הולך לפי העולם הדתי - הייתי בשיחות, הרצאות ודרשות עם רבנים ורבניות, תמיד הבעיה היא כביכול בי - אני זו שטועה, אני זו שלא רואה כביכול את האמת שמונחת לפניה, הבעיה היא בי כי אני לא עושה מספיק. 20 שנה של לימוד, תפילות, ניסיון להתקרב ולהיטמע, איך הבעיה היא בי?! עשיתי מאמצים להתקרב ולא הרגשתי שינוי ואז אמרו לי שזה הניסיון - אבל כמה בן אדם יכול לעמוד בניסיון? כל פעם שאני רוצה לצאת אומרים לי שזה רק סימן שאני קרובה ומה שאני באמת מרגישה זה שאין תשובה למצב שלי ורק רוצים לשכנע אותי כדי שאשאר כי אין מוצא אחר גם אם אני לא מרגישה.
המשפחה שלי דתייה ואני לא יודעת איך יקבלו אם אחליט לצאת, לפי ניסיון העבר של אחי בצורה לא כל כך טובה ככל הנראה, שזה גם דבר שאני לוקחת בשיקולים ונורא מתבאסת לגביו.
אני מניחה שהפוסט יצא יותר בצורה של פריקה ולא רק שאלה, אבל אני באמת אשמח לעצה מאנשים שהיו שם ואפילו חילונים שלא מכירים את המצב אבל יכולים להזדהות עם מצב דומה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות