הפסיכיאטריה הרסה את חיי, יש מה לעשות?

שלום לכולם
אני אדם בן 23
מנסה לשרוד לבד בעולם

הסיפור האישי שלי כואב ומצמרר

נולדתי להורים מכים שהתעללו בי במהלך הילדות שלי
סבלתי רבות במהלך הילדות שלי
לא היה אף אחד שיתמוך בי, שיגיד מילה טובה, או שבאמת יהיה לו אכפת ממני
כשהייתי בתיכון הם העלו דרגה ברמת הנזק שהם ניסו לעשות לי והחליטו שאני חולה נפש. משם, הדרך לתהום הייתה קצרה.
אני חייב לציין שתמיד כילד וכאדם הייתי יצירתי מאוד ולא שגרתי בהתנהגות שלי, מה שכמובן נתן יופי של קייס למי שרצה והיה חפץ בכך בשביל לקטלג אותי ולסמם אותי.
הרעיונות שלי היו לא שגרתיים, הפחדים שלי היו לא שגרתיים, ואולי גם מה שאהבתי לא תמיד היה שגרתי.
ההורים שלי הכריחו אותי להפגש עם פסיכיאטרים (טיפוסים מאוד לא נחמדים). בנוסף, הם העלילו עלי דברים ולכלכו עלי במידת האפשר. הפסיכיאטרים כמובן זרמו איתם, ודיברו אלי כאל מפלצת (על אף שכל חטאי היה עצם היותי שונה. לצורך ההשוואה, הייתי כמו גיי שלא מקבלים את נטייתו המינית).
בגדול, בתור אחד עם ניסיון רב בתחום (כשפן ניסיונות) פגישה עם פסיכיאטר מבחינתי הייתה תמיד אותו דבר. הוא ישר מחליט מה כל הבעיות שלך בחיים, לפני שפצית פה, וישר ותמיד הפתרון יהיה פתרון של תרופות פסיכיאטריות.
תמיד יקטלגו אותך כשייך לקבוצה כזאת או אחרת, או עם בעיה כזאת או אחרת.
וככה מצאתי את עצמי בצעירותי מוכרח לקחת סמים פסיכיאטריים.
כילד לצערי, לא הייתי מספיק חכם לפעול בדרך מתוחכמת ולהתנגד, אז פשוט נאלצתי לבלוע את הסמים הללו מידי יום.
התחושה היא תחושה של אונס, אתה לוקח משהו שהגוף שלך דוחה אותו.
עד שהתחלתי לקחת את ה"תרופות" האלה, הרגשתי יחסית בריא פיזית, הייתי ילד נמרץ יחסית, שלא מרבה בשינה, שעירני במהלך היום, ושאין לו כאבי גוף כאלה ואחרים.
מאז שלקחתי את הסמים האלה, אני מרגיש שהגוף שלי נדפק.
נהפכתי לאחד שישן המון, שהרגש שלו מתחיל להיכבות, שהסבל שלו רק מועצם.
ברגע שיכלתי להפסיק עם הסמים הללו כמובן שהפסקתי, ואכן חל אצלי שיפור מסוים בהרגשה, אבל מבחינה פיזית ונפשית, הגוף נשאר מצולק.
עייף, חסר מוטיבציה, מאוכזב, ובעיקר כואב.
אני מרגיש שאנסו אותי הכריחו אותי להכניס סמים לגופי שפשוט פגעו בו וגמרו אותו.
תחושת התסכול היא נוראית

גם כיום, לאחר כמה שנים שאיני נוטל את הסמים הללו,
הגוף כואב, וגם הנפש כואבת את ההתעללויות וההשפלות שעברתי מצד אותם פסיכיאטרים. וכל מה שעשו לי זה "רק" לסמם אותי כמה שנים.
אני עוד יודע שיכל להיות יותר גרוע.
התייחסו אלי כאל חפץ נטול רגשות שרק צריך לשפר ולתקן.

אני לא יודע אם יש מה לעשות עם מה שעברתי.
כי בניגוד לאונס, בניגוד לפגיעות אחרות שאנשים עוברים,
אין למי להתלונן כאן, וגם אם כן, כלום לא יצא מזה.
האם ישנה אפשרות לתבוע את אלו שהסבו לי ולגוף שלי כזה נזק עצום?
האם ישנה אפשרות לצדק?

מה אתם מציעים לי לעשות?
זה מאוד מתסכל אותי