אני לא כמו כל הבנות. אני לא אוהבת איפור, בגדים, נעלים וכל הדברים האלה.
אני אוהבת סדרות של ילדים קטנים כמו הנסיכה סופיה, דוק רופאת צעצועים, מפרץ ההרפתקאות ועוד.
ואני גם אוהבת בובות וצעצועים של הסדרות האלה.
ואני לא מתביישת בזה. אני בורחת לחיות ולכלבים בעיקר. אני אלופת הארץ מקום שני בספורט כלבני שנקרא אג'יליטי. אבל אמא שלי לא מרוצה מזה. היא רוצה שאלך לחוגים רגילים כמו ריקוד וזה... שאלתי אותה אם היא מתביישת בי ואמרה שכן. כי אני מגודלת ומוגבלת.
היינו בחופשה באילת והיא צרחה את זה ברחוב מול כולם. וכשהגענו למלון היא קראה לי שאני סתומה ומגודלת, ושהיא מעיפה אותי לפנימייה כי היא לא רוצה אותי. היא גם קראה לי יא מטומטמת מגודלת, מפגרת ועוד שמות גנאי.
עברתי אונס לפני חצי שנה. ולא השתקמתי. עברתי גם חרם חברתי שהתמשך שנתיים.
יש לי גם בעיה שאני מקלפת פצעים ולא נותנת להם להחלים אבל זה באמת לא בשליטתי. אני מנסה ולא מצליחה. כל הגוף שלי כמעט מצולק, ואמא שלי אומרת לי שזה סתם פסיכולוגי ושאני עושה את עצמי מסכנה. אבא שלי כל הזמן רב איתה על זה שהיא משפילה אותי ככה. ואין לו בעיה איתי. הוא מאד מאד אוהב אותי ומקבל אותי איך שאני. ואחותי גם ממש אוהבת אותי וכיף לה שיש לה אחות שאוהבת מה שהיא אוהבת. רק אמא שלי מתביישת בי.
בבקשה תייעצו לי מה לעשות... אני כותבת עם דמעות בעיינים.
אני כל פעם מנסה לדבר איתה אבל היא הופכת את זה לריב... כואב לי הלב מאד :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025