אני בת 13.
לעיתים נורא קרובות אני ואמא שלי בסכסוכים.
למשל היא אומרת שאני טיפשה או משהו בסגנון,ואני תמיד עונה לה.
אני לא אשתוק על דברים שהיא אומרת לי.אז לא לרשום לי "זאת אמא שלך תכבדי אותה "וכאלו.
היום היא ממש קיללה אז החזרתי לה. לא קללה,אבל אני בטוחה שהעלבתי.
סבתא שלי נפתרה מסרטן במאי ודוד שלי לפני פחות מחודש.אז אם היא כועסת או עצובה אני מבינה אותה. אבל די. נמאס לי שהיא מוציאה עליי קללות והעלבות כל הזמן.אני בת יחידה שלה ואין לי אבא. ואנחנו נשארנו שתינו לבד פה בארץ [כל המשפחה ברוסיה] ובמקום לתמוך אחת בשניה אנחנו כל הזמן רבות.נמאס לי. זה כבר עבר גבול שלשום.
היינו אמורות לעבור דירה ואז היא חתמה את החוזה מבלי שראיתי וידעתי. ולא היה אכפת לה מהרגשות שלי ודעותיי.ופשוט לקחה לנו דירה מוזנחת בשיכון עובדים.זאת אומרת.אני ממש אבל ממש לא שייכת לשם.כנל עליה.עכשיו אני צריכ לסבול שם שנה שלמה.אני בוכה כבר מלא זמן וזה כבר נמאס לי כמה שהיא רוצה לעשות לי רק רע.מה לעשות?
בבקשה אל תכתבי לי ללכת איתה למישהי כגוון פסיולוגית.אני רוצה לפתור את זה לבד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות