אני נשוי 13 שנים, אישתי בלשון המעטה לא ממש מתחזקת את הקשר הזוגי, מעולם לא מכינה ארוחות ערב משפחתיות, לא ממש מעניין אותה לצאת בשבתות לטיולים משפחתיים, רק אם הדבר נכפה עליה היא מצטרפת. לא אחת ניסיתי לקבוע מדיניות שבה בגל סופ"ש אחד מבני הזוג יקבע מה עושים הן בהיבט הזוגיות והן בהיבט משפחתי, אך כאשר הגיע התור שלה נאלצתי לתזכר אותה, לעיתים היא זורקת לחלל הבית מקום שהיתה רוצה ללכת רק כדי להראות שהיא כן חושבת אך מעבר לכך לא עושה דבר ומיד חוזרת לעולמה, לפלאפון ומחשב בחדר העבודה. בנותיי פונות רק אלי כאשר הן חפצות לטייל או כל דבר בעל עניין, מתוך הנחה שעם אימן אין מה לצפות. לדעתי אני חש שאני חיי עם צל שהולך איתי לאן שאני קובע, שלא לדבר על העדר מוחלט של אנרגיות. העדר חשיבה משפחתית באה לידי ביטוי גם כאשר מגיעים מהעבודה, בית ספר או מתעוררים בבוקר, מיד היא מטילה עליך משימות מבלי להבין שאדם צריך זמן להרגע ומעט יחס בנקודות אלו,שוחחנו על כך אין ספור פעמים אך נראה שאין עם מי לדבר. שאלתי האם מניסיונם ניתן להשפיע ולשנות לאור העובדה שהיא בטוחה שהיא כליל השלמות וטענותיי הן בכדי להקניט.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות