אוקיי רק מודה למי שיקרא עד הסוף.
הכל התחיל לפני שנתיים, אני כיתה ט
חצי מהמורים שונאים אותי בגלל שאני מתבטאת באופן ישיר ולא חייה לפני הנורמות וההרגל שצריך לשתוק למורים.
כשהם לא צודקים.
עזבו את זה שהלב שלי שבור.
מקשה עליי חוסר האמונה של הההורים שלי,
תמיד מתקשרים אליהם על ההתנהגות שלי.
ויש דברים שזה פשןט שקרים וההורים שלי לא מאמינים לי אני כל יום בוכה ובוכה, וכבר נמאס לי
יש לי ציונים מעולים לכיתה רגילה ,
אבל דיי כמה רני יכולה
אני בולטת ממש חברתית
וכל פעם צריכה להיות השברירית שמכילה את כולם ומוציאה הכל על הכרית שלי.
את כל הדמעות שהיא סופגת.
נמאס לי מהיחס הקר של ההורים שלי.
איומים מכות.
בא לי לברוח מהבית
אני רק שואלת לאן, איך אני אסתדר.
מה אני אגור אצל חברה שלי?
לא נעים.
אין לי איפה להיות בא לי לעבור לפנימייה, הבעיה שכני עוברת רק שנה הבאה, ועד שנה הבאה רוב הסיכויים שאני אהיה בשמיים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות