אני מרגיש ריק, אני מרגיש שאין לי איזושהי מטרה בחיים שלי, אני מרגיש גם שלא רוצים אותי בשום מקום, שאני מדבר עם אנשים אני מרגיש שהם מחכים לרגע שאני אלך. שמשתמשים בי כמו בחפץ שאחר כך אפשר לא להתייחס עליו בכלל.
אני אמור להתגייס לצה"ל השנה אבל אני חושב שצהל לא רוצה אותי, שאני פשוט מישהו שאפשר להשתמש בו לצרכים אישיים ואחר כך לא אכפת להם אם אני אפילו אמות אחרי זה, לא יהיה להם אכפת.
ההרגשה הזאת רודפת אותי המון זמן, סבלתי מהצקות ומבריונות כבר הרבה שנים וזה עדיין רודף אותי. וכן אני צעיר, וכן החיים עוד לפניי וכל הבולשיט הזה, אבל גרמו לי לחשוב שמיציתי, כל הזמן אמרו לי שאני לא טוב שבסופו של דבר התחלתי לאמץ את המחשבה הזאת, שלא משנה מה אני אעשה ולא משנה מה יקרה אני פשוט כלום.
וזה גרם לי להרגיש ריק, אני לומד 5 יחידות מתמטיקה ואנגלית ומתגבר 5 יחידות
בפיזיקה ובביולוגיה, למרות שאני שם ואני מצליח להוציא הישגים אני לא מרגיש כלום, אני חושב שזה לא מגיע לי, שלא מגיע לי כלום. אני ניסיתי להתנדב בצופים במטרה להיות בחברה של אנשים כדי אולי להרגיש איזשהו סוג של חיבה,אבל לא מצאתי את עצמי מתאים לאנשים שם בצופים, ולמרות שהצופים זה אמור להיות תנועה עם אווירה של בית וכל זה אבל הרגשתי יותר בודד מזה שהייתי בחדר שלי מול המחשב.
שהגעתי לחטיבה נחשפתי לעולם של הסרקזם, זה הרגיש לי כמו בריחה מהמציאות בשבילי, להסתיר את עצמי באמצעות הערות ובדיחות, וזה הרגיש לי טוב, אבל אני מרחיק אנשים בגלל זה, אנשים לא אוהבים אותי וזה באשמתי.
עכשיו יש לי חברים, אבל אני עדיין לא מרגיש רצוי, ריק, מרגיש שעדיין כל זה בעצם לא מגיע לי, שאני לא טוב.
ניסיתי להעביר את תחושת הריקנות והדיכאון בהרבה דרכים, אחת מהן זה משחקי מחשב וסרטים, פשוט אהבתי את זה, במיוחד משחקי RPG שבהם אני בוחר את החוויה שלי, הרגשה של בריחה למציאות שאני יוצר, אני קובע, אני חשוב למישהו (למרות שהם רק קודים בתוכנה). אבל עכשיו, בגלל העובדה שאני מתגייס והולך לעולם האמיתי עוד מעט גם זה כבר מתחיל לא לעזור לי.
לא הייתה לי עוד זוגיות בחיים הקצרים שלי, תמיד זה היה תשובה שלילית, אחת מהן כן יצאה איתי אבל לאחר שעתיים היא אמרה שזה בגלל שהיא הפסידה בהתערבות. היא אמרה שהיא פשוט לא רוצה להיות חברה שלי ושאי אפשר למצוא בי כלום, שאני פשוט בכיין שלא יודע מה לעשות עם עצמו ושכנראה אני אשאר רווק. ואני בחור נחמד, אני לא רוצה לפגוע במישהו אבל אני מרגיש שהעובדה שאני קיים כבר פוגעת בכל מי שאני פוגש.
אני באמת לא יודע מה לא בסדר איתי, הלכתי לשני מטפלים שונים אבל זה עדיין לא עזר לי. אני פשוט מרגיש שאני כבר לא יכול לחיות ככה, הרגשה שכבר מיציתי את החיים עוד לפני שהם התחילו.
אשמח אם תענו.
תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות