זה נשמע קצת מסובך, מקווה שאצליח להסביר לכם בצורה טובה.
אני מרגיש שאני מבחינה פסיכולוגית הופך את הכל ליותר קשה ממה שהוא, אני כרגע חייל בתפקיד גרוע ויוצא כל יום מוקדם, בבית הספר כן למדתי וניסיתי ויש לי בגרויות כמו 5 אנגלית ו5 מחשבים ו4 מתמטיקה..בכל מקרה, מגיל קטן הסביבה שלי (משפחה, מורים וכ"ו) היו אומרים לי ולעוד אחרים שיום אחד תגיעו לרמה כזאת ויהיה לכם X וY, זה נראה לי כל כך גדול ומורכב להגיע אליוף שדורש המון מאמץ וקושי, ואפילו כשהייתי קטן הסתכלתי על ילדים בכיתות גבוהות והייתי אומר "וואו הוא בכיתה יא', בטח זה ממש קשה" ואחרים היו מחזקים את הטענה ואפילו כאלה שהיו בכיתה הזאת כבר.. זה היה נראה לי כל כך גבוהה וקשה ואז כשהגעתי בעצמי לכיתה הזאת, הייתי הופך את החומר הלימודי לקשה ממה שהוא וכך מקשה על עצמי להבין דברים ובסופו של דבר לא להצליח בגלל שזה נראה לי ברמה גבוהה מדיי למרות שאני כבר בגיל הזה.
בנוסף זה גם עם הרישיון, אני נכשלתי כבר טסט שלישי ובתוך תוכי למרות שאני יודע לנהוג אני לא מעכל שאני אשכרה הולך להיות הנהג הזה שבגיל קטן הייתי מעריץ ופתאום עולות לי בראש מחשבות על כמה קשה זה להיות נהג.
אם עדיין לא הצלחתי להסביר טוב, אנסה במשהו רלוונטי קצת למצב עכשווי,
נסתכל כמה שנים קדימה, נגיד באוניברסיטה, יש סטודנטים שכרגע נמצאים שם ואנשים בכללי, (סטודנטים ואוכלוסייה בכללי) מקצינים את הרמה ואומרים כמה קשה שם ואפילו נגיד שהגעתי לשם ועברו שנתיים מפוסט הזה, אפילו אם אני מבין את החומר אני חושב לעצמי כמה זה קשה באוניברסיטה, הרמה כל כך גבוהה, אני שם לי את המגבלה הפסיכולוגית הזאת ונכשל, אני נזכר בעבר ומסתכל מנקודת המבט של מישהו שעדיין לא הגיע לשם וחושב על כמה הרמה גבוהה מדיי..
מישהו מצליח להבין אותי או שזה נראה כאילו שנפלתי מן השמיים ? זה דבר שאני חושב עליו ומעסיק אותי המון זמן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות