שונא את אבי האלים, בנוסף הוא פשוט הומופוב ואני בארון. מה לעשות?

היי אסקפיפל
זאת פעם ראשונה שאני מפרסם פה שאלה באתר,
אני מאמין שהשאלה עומדת להיות די ארוכה אז סליחה על החפירה ותודה רבה שאתם מקדישים מזמנכם לקרוא אותה.
ואני אשמח אם לא תפרסמו את השאלה בפייסבוק :)

אחד הזכרונות הראשונים שלי מהילדות זה שהייתי בן 8 או 9 , "אבא" שלי קצץ ירקות במטבח ואם שלי בדיוק דיברה עם אחותי הקטנה, שהייתה אז בת 5 ואז הוא ניסה לדבר איתה אבל היא לא ענתה לו (כי הייתה באמצע שיחה אז מן הסתם שלא...) ואז הוא פשוט התחיל לצרוח עליה ופשוט תוך שניות הוא העיף עליה את המכשיר (זה היה קוצץ ירקות, ומאז אגב לא קנינו חדש.) וכל הסכינים והפלסטיק עפו עליה וכל הרסיסים עפו על אחותי הקטנה. ככה הוא. הוא אפילו לא בדק לראות מה קרה לאחותי. היא הייתה אז בת 5! ומאז, כל פעם שאני נגיד מתווכח איתו או שהוא אומר לי לעשות משהו ואני לא עושה את זה בשנייה שבה הוא אמר הוא פשוט "מתחרפן" ומתחיל להרביץ לכל מני רהיטים בבית ומאיים עלי שהוא ירביץ לי ויש חלק בתוכי שבאמת מאמין שזה מה שעומד לקרות. וזה קרה כבר כמה פעמים, יום אחד, אחי הקטן (הוא בן 8) פשוט רצה להכין איזה משהו והוא רצה לקחת איזה רוטב מהמקרר ואני פשוט באתי וניסיתי לעזור לו (שלא יחליק לו מהיידים) אבל הוא בן 8 והוא רוצה להוכיח לכולם שהוא חזק וגדול אז הוא פשוט התחיל לריב איתי ו"אבא" שלי היה שם במטבח וקצץ ירקות ( רק עכשיו שמתי לב ששני המקרים קשורים למטבח.) ואז הוא התערב והתחיל לצרוח ותוך בערך 2 שניות הייתי מרותק לקיר על ידו וביד השניה שלו הוא אחז בסכין. אני הייתי בשוק. היו לי כמה רגעים שהייתי בטוח שאם אני אזוז הוא פשוט יסתער עלי עם הסכין ואז הוא שיחרר אותי והלכתי לחדר שלי ופשוט התחלתי לבכות. אבל אז אחר כך הייתה ארוחת צהרים וכולם היו "שמחים" ו"חיננים" והתנהגו כאילו כלום לא קרה וחזרנו בעצם להיות "המשפחה המושלמת". ככה זה בעצם קורה כל פעם למרות שבפעם הזאת אמא שלי לא הייתה בבית (זה מתי שקורים כל הדברים קורים) אבל מתי שהיא חוזרת יש מין כזה חוק שכולם יודעים עליו שאסור לספר לה כי מי שמספר יוצא סוג של "מלשין". למרות שזה די לא משנה כי גם מתי שהיא בבית אז היא לא עושה עם זה כלום ולא איכפת לה וגם היא מתייחסת לזה כאילו כלום לא קרה. גם אם היא רואה שמול הפנים של הוא גורר אותי לספה ופשוט מתחיל לגעת בי (זה קרה שהייתי ממש קטן). שלא לדבר על כך שהוא פשוט הומופוב ואני בארון ואז הל פעם שיש דמות/ אישיות להט"בית (לא "סטרייטית" למי שלא מכיר את המילה) בטלוויזיה הוא פשוט מתחיל להתחרפן ולהגיד אילו דברים אלימים צריך לעשות לה וזה רק גורם לי לשנוא אותו ואת עצמי עוד יותר. כל פעם שהוא לא בבית הכל בסדר אבל כשהוא כן אני ממש עצבני, לחוץ ובחרדות ורוב הזמן גם מסתגר בחדר שלי ומפחד לצאת ממנו ומרגיש ממש רע על איך שאני חושב עליו כי מצד אחד הוא אבא שלי וכולם אמורים לאהוב את ההורים שלהם ומצד שני זה הוא. אני תמיד קיוותי שהוא יום אחד יעזוב ולא יחזור, או שהם יתגרשו אבל אני לא רואה את 2 הדברים האלו עומדים על הפרק ולא יודע מה לעשות. וסליחה אבל אל תגידו לי עכשיו שאני צריך לפרק משפחה שלמה ואם זה יקרה יאשימו אותי וגם אף אחד לא יאמין לי ויש לי אחים קטנים לדאוג להם. אני די תקוע כרגע ולא יודע מה לעשות.

ואל אל אל אל אל תגידו לי לחכות לגיל 18.

ואני לא טר!ל.

תודה רבה שהגעתם עד לפה והקדשתם את זמנכם.