היי
קודם אספר על עצמי. אני בן 18 שמי מיקו (בדוי) ובחיים לא היית לי חברה, היו לי ידידות אך לא הצלחתי לשמור איתן על קשר.
גדלתי בחינוך הדתי ככה ש"בנות" לא ממש הצלחתי להשיג.
הבחורה היחידה היי פעם שהרגשתי אליה משהו אמיתי זו היית אחת שהתנדבתי איתה, אך היא סירבה לי כשהצעתי.
אני לא מניאק ולא יכול לקלל בחורה בתור תחביב כמו שהרבה חבר'ה עושים. "וואיייי מה הייתי עושה לה" "איזה שווה ינעל העולם" "כוסית רצח הייתי מפרק אותה" זה חלק מהדיבור שאני שומע ביום יום לאחר הגיוס שלי. משהו שממש לא הגיע אלי לפני הגיוס.
אני בחור טוב, אוהב מאוד לצחוק, לא מעשן ולפעמים שותה. וככה גם החברים הקרובים שלי..
לכל ה-5 החברים הכי טובים שלי, לא היו חברות.
ונסיתי, נסיתי להתחיל עם משהי בכל ברחוב, נסיתי בעבודה, בהתנדבות.
אני ממש משווה לאהבה אמיתית וטהורה. משהו שיעריך אותך ואתה אותו.
חברים לא יכולים לספק לי מה שחברה תספק לי.
אני לא מחפש מין כמו כולם, בעיקר מחפש משהו לחיים. משהי לכבד ולהעריך.
אין לי בעיות של קושי של הכרה וכאלה.. אני תמיד מצחיק את כל החבר'ה, אני מארגן את כל המפגשים עם החברים וחברים אוהבים אותי. הרבה שואלים איך בצבא וכדו' ואני מאוד אוהב אותם. אך עם המין הנשי לא הולך לי, אני מרגיש סגור. אני מנסה להיפתח אבל מרגיש כאילו משהו סוגר אותי.. כנראה בגלל שבחיים לא הייתי עם בנות בכיתה או בכל מקום אחר.
זה מעציב אותי.. מכניס אותי לדיכאון ולשביזות הרבה יותר מאשר הצבא וכאלה..
וזהו. תודה שקראתם, הרגשתי צורך לפרוק.
אוהב אתכם❤
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות