כל שבת שיוצאים אני בקושי אני אצל קרובי משפחה אחרים, כבר חצי שנה שאני לא גר בבית עקב בעיות עם ההורים אף על פי שהם אנשים מצטיינים וכמעט לא בקשר איתם. בהתחלה לא רציתי להגיש בקשת חייל בודד אך לאחר שכנועים מצד המשקית והקצינת ת"ש הגשתי בקשה. התשובה חזרה כשלילית (קיבלתי אופציה של הלנה בבית החייל שם איני מרגיש בנוח). המשקית והקצינת תש לא מביעות רצון לעזור ולא מגישות ערעור. ביקשתי מהמשקית שתעזור לי לקבל הטבות של קניות בשופרסל (דבר שלא קשה לקבל) והיא מראה חוסר עניין.וממשיכה למרוח אותי בנוגע לזה. אני חייל מסלול ביחידה מובחרת (סיירת ח'יר) כל השבוע בלי פלאפון, כך שאין לי אפשרות לחפור להן. אני רק רוצה מקום בסופשים שארגיש בו בבית, אימוץ בקיבוץ ועזרה דרך החוגר של קניות בשופרסל.
הקצינת תש והמשקית עצלניות(גיליתי שאני לא היחיד שלא עוזרים לו) ואני אבוד. אין לי מושג כבר מה לעשות. אני משקיע המון במסלול, לילות בלי שינה עם משקלים גבוהים והליכה של המון קילומטרים, אימוני קרב מגע רוצחים ולימוד של המון תוכן מקצועי. אני נותן הרבה מעצמי גם מעבר למצופה בשביל להגן ולשמור על המדינה. למה אני צריך להרגיש ככה? איך אני אגרות לדרג גבוהה לתת בראש ולאפס את המשקית והקצינת ת"ש? איך אשיג את העזרה?
(המפקצמ"מ לא פנוי לעזור)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות