לא מחכה לחופשת פסח כי אין לי חברים ..
היו לי חרדות כול משך התיכון והחטיבה לכן לא יצרתי קשר עם החברים בכיתה ועכשיו אני מוצאת את עצמי
לבד והדבר האחרון שבאה לי זה לחזור לשירות ולהגיד שלא עשיתי כלום ..
באה לי לבכות ולשחרר הכול אבל הדמעות לא יוצאת כמה קשה זה שאתה לא מצליח לפרוק ..
באה לי לבכות כול הלילה לישון כול הצהריים לקום בערב לאכול ,לראות סדרה ולחזור לישון ,
זה לפחות קצת ינחם אותי אבל אם כול ההכנות לפסח האי ההבנה של המשפחה ,לא שאני רוצה שהם ידעו,
אז אין לי את האפשרות לקבל את הקצת הזה
לפרוק.
*אם אין לכם משהו נחמד להגיד אז לא להגיב , הסיבה שאני כותבת כאן זה בשביל לשחרר להרגיש שיש מישהו שאולי מבין*
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות