אנחנו יוצאים כבר מספר חודשים. הוא בן 22. כשנפגשנו דיברנו סתם, וסוגשל הוצאתי אותו ממצב נפשי מאוד קשה. עכשיו אנחנו בlong distance relationship.
קשה לי מאוד עם זה, אני לא מסוגלת להתחייב בגיל הזה למערכת יחסים מהסוג הזה. בזמן האחרון הוא גם התנהג ממש מוזר והפחיד אותי. אני חושבת שיש לו בעיה עמוקה יותר שמצריכה טיפול (יש לו משהו בסגנון של פסיכולוגית).
אני מרגישה שהוא בכלל לא רואה אותי, אלא דמות אידאלית שהוא בנה לעצמו בראש. הוא ממש תלותי בי, כאילו אני כל הסיבה שלו לחיות. הוא ממש חסר היגיון לפעמים.
ניסיתי לדבר איתו על זה לפני שבועיים והוא בכה לי בטלפון, היה לי ממש קשה. אחרי שעתיים הסכמתי להזדמנות נוספת.
בהתחלה ממש אהבתי אותו והייתי מאושרת איתו, אבל עכשיו אני בקושי מסוגלת לחשוב על לדבר איתו. הוא מלחיץ אותי. אני מרגישה שהוא לא באמת אוהב אותי, אלא משהו שהוא חושב שאני.
אני רוצה להיפרד ממנו, עד כמה שהוא יקר לי אני לא יכולה להמשיך לצאת איתו. אבל אני מפחדת שהוא יפגע בעצמו או יתאבד. אני מבינה שזאת לא תהיה אשמתי, אבל עדיין ארגיש אחריות.
מה לעשות? איך אוכל להיפרד ממנו כמו שצריך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות