אז איך אני יתחיל אז אני בת 14 והכל התחיל בזה שאיבדתי את אמא שלי לפני 5 שנים אולי זה ישמע לכם מטומטם שאני עדיין לא מעכלת שהיא ניפטרה בכלל אבל זה לא רק העיינין העיינין הוא שאני לא מוצאת טעם החיים אני לא מוצאת טעם בלקום בבוקר אני פשוט לא רוצה לא רוצה לקום לעוד יום שאני רוצה שהוא יגמר כי רע לי בו .יש לי חברים יש לי משפחה ברוך השם ואני מודה על זה כל יום אבל בפנים הלב שלי שבור שבור בגלל כל-כך הרבה דברים אני מוצאת את עצמי שמה על עצמי מסכות כל הזמן אני מרגישה שגם שאני מחייכת זה רגע קטן של אושר ולפעמים הוא לא אמיתי .אני מרגישה שכולם צבועים הייתי אצל פסיכולוג ועם זה העצה שלכם תוותרו על לכתוב כי אני לא מאמינה בדרך הזאת אני לא מאמינה בזה שאתה מדבר עם בנאדם שאתה מכיר שניה וחצי ואתה מרגיש יותר טוב וגם שכבר ניסו לקחת אותי לפסיכולוג כל מה שהיה זה חצי שעה דיבור על בית ספר שכמובן אני לא סובלת והחצי השני שתיקה וזה עזר לי לאאא ולמה אבא שלי לקח אותי לפסיכולוג כי רציתי להתאבד אז במקום להתמודד עם זה לבד הוא שולח אותי למישהו אחר שיטפל בי שלא מבין מהחיים שלו ולא יכול להבין אותי אז גם מפסיכולוג פרשתי. ואת האמת שאחרי שפרשתי ממנו נוספה לי עוד בעיה בחיים הפרעות אכילה כאילו שאין לי מספיק בעיות והכי מדהים זה שאני אוכלת את עצמי עם זה שאני מחליטה מי אני ואני יכולה לשנות את האופי שלי.חברה שלי אפילו אמרה לי שאני מביאה את עצמי למצבים קשים ושאני עושה את זה לעצמי אבל לא לקחתי את המילים שלה ברצינות כי מבחינתי אין דבר כזה חברות כל אחת אותו דבר אז אני לא סומכת על אנשים לא סומכת על הסביבה ולא סומכת על עצמי עם אני חושבת על זה עכשיו אני חפרתי מספיק אני רק רוצה לדעת איך אני יכולה לצאת מהמצב הזה אני יעשה הכל כי אני פשוט מרגישה שאני כבר לא יכולה להכיל יותר הכל לבד???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות