היי,
לפני 4 שנים התחלתי לשמור שבת וחגים, כשרות ואני מתחזקת מבחינה דתית.
בגלל שבעצם חזרתי בתשובה לבד אין לי חברות שהן דתיות, גם לא ידידים דתיים וכולם חילונים לגמרי (אפילו חלקם לא שומרים כיפור), מבחינתי זה בסדר אני מאמינה שכל אחד יחיה לפי מה שהוכ רואה לנכון.
אני פשוט רוצה חברה שהיא יותר דתיה, כאלו שישמרו שבת וכשרות ויבינו כמה חשוב לי הדת כי כל הסביבה שלי נורא חילונית (אבא שלי היה דתי מאוד וממנו הכרתי את הדת אבל הוא נפטר) ואני מרגישה שאני ממש רוצה להמשיך לשמור את השבת ואת החגים אבל לפעמים שכל החברים יוצאים בשישי או הולכים לאכול יחד חמץ בפסח ועוד דברים כאלו אני מתבאסת.. אני מרגישה שאני כבר לא קשורה שאני צריכה למצוא לעצמי חברים שהם יותר דתיים לפחןת מסורתים.
כאן בעצם נכנסת הבעיה, מצד אחד אני רוצה לעשות שירות לאומי רק בגלל שאני יודעת ששם אמצא חברות וידידים יותר מחוברים לדת, שהשירות לאומי לא יקשה עליי לשמור שבת, כשרות וחגים יותר ממה שקשה לי... ושבעצם זה יהיה לי ממש נוח מהבחינה הזו. מצד שני, אני ממש רוצה לעשות צבא, גם אני רוצה את החוויות ואת הסיפורים שלכולם יהיו... אני מפחדת שבעוד שנה אסתכל על עצמי בשירות לאומי ואגיד לעצמי איזו טעות עשיתי וכמה חוויות פספסתי בצבא.
כעיקרון, כבר הצהרתי ויש לי אישור פטור מהצבא על רקע דתי. אבל בזמן האחרון אני מתחילה לחשוב שאולי כן אפשר להתגייס, מהתייעצות עם אנשים שאני מכירה הם אמרו שהצבא זה מקום שלא עושנ פשרות עם החיילים ושבטח בטירונות יהיה לי ממש קשה לשמור אבל שמעבר לטירונות יבואו לקראתי.
וכאן נכנסת השאלה שלי... עד כמה אתם חושבים שבאמת הצבא מתאים למצב שתיארתי? אני אצליח בכלל לשמור שבת כשאסגור בבסיס או שזה בלתי אפשרי?, יבינו את המצב?
אני מבולבלת ואני אשמח לשמוע כל חוות דעת מניסיון בצבא על השאלה שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות