היי חברים...
אני משוחרר טרי יחסית, אני לוקה בפוסט טראומה וזה דבר שאני משתדל להתמודד איתו, כן טיפלתי בזה בהתחלה אבל הפסיכולוג לא עזר לי הוא רק האשים אותי במצב שלי...
כיום אני בין עבודות וכן יש לי כמה חברים שאני מסתובב איתם, לא באופן קבוע אבל יוצא איתם פה ושם.
יש לי בת זוג, גרה שעה ממני אבל אנחנו מנסים לגשר על זה כמה שאפשר והיא היחידה שיודעת שיש לי פוסט טראומה.
בתקופה האחרונה אני שם לב שלרוב בני גילי יש חבר או שניים ממש קרובים, כאלה שהם כל היום איתם כל הזמן מדברים אחד עם השני ממש כמו אחים.... לי אין את זה, אני ממש מרגיש שמשהו בי דפוק ואנשים אולי לא מגיעים איתי למצב של חברות קרובה כזו כי יש לי משהו דפוק באישיות...
חברה שלי לא בדיוק נראת לי מרוצה מהקשר שלנו, אולי בגלל המרחק או משהו בסגנון אבל כל פעם שאני שואל אותה אם הכל בסדר, היא עונה ״כן הכל בסדר.״ מנסה להשתיק את העיניין...
אני באמת מתחיל כבר להישבר כל לילה, אני לא בנאדם שמשתף והמשפחה שלי לא יודעת שיש לי פוסט טראומה, אני מעדיף שהם יחשבו שהכל בסדר איתי ואין להם מה לדאוג.
אני לא יודע אם זאת שאלה אבל אני באמת מתחיל להתפרק כל לילה כשאני לבד זה פשוט יוצא, אני סוג של מאוכזב מאיך שהכל נראה, מאוכזב מהפוסט טראומה מאוכזב מהיחס שך החברה, מאוכזב מהחברים.. אולי אני פשוט מאוכזב מעצמי? אשמח אם תנסו לעודד אותי..
נ.ב
הפוסט טראומה שלי נגרמה בעקבות פיגוע שעברתי
ואני מעולם אבל מעולם לא חשבתי ולא אחשוב לפגוע בעצמי!! אז הכל בסדר
אשמח לעצות שיעזרו לי להתמודד או לשפר, תודה לכם!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות