אני ובת זוגתי מכירים המון זמן..
היינו שנה וחצי זוג ברצף בלי כלומר מחושב בלי הפרידות.
מתוכם 5 פרידות
התחלנו כשהייתי בן 19 והיא בת 18.
בכל התקופה הזו לא הייתה מיניות בכלל..
בהתחלה ניסיתי טיפה לגעבת בה ואז היא העירה לה ומשם זה לא המשיך בכלל..
היו לה סיבות למה לא להתקדם והם חלקית מוצדקות..
בכל מקרה שנה וחצי לא התקדמנו כלל...
קשה לי מאוד לדמיין את עצמי נוגע בה.. זה מרגיש כאילו אני יעשה משהו רע.
נפרדנו לשנה כמעט וכעת אנחנו בהליכי הבנה.. עוד לא בדיוק זוג.
עכשיו לקראת סוף הפרידה שאלתי אותה אם היה לה מישהו והוא יכבד אותך חצי שנה ולא יגע בה ורק אז יתחיל איך היא תגיב.
היא אמרה שהיא ממש תעריך אותו..
תכלס נשבר לי הלב שמישהו יחכה חצי שנה ואני לעות זאת שנים איתה בעליות ומורדות.
היא אמרה שזה לא יבוא ממנה וגם אם אחרי חצי שנה היא תשכב על מישהי זה לא כל כך מרצונה אלכ בלת ברירה.
עכשיו הקטע הוא שהיא בתולה.. כבר בת 20..התגייסה לפני שנה.
היא אמרה שהתבגרה וזה... רואים טיפה שינוי אבל עדיין לא סגור על זה..
חוסר המשיכה הזאת מטריף אותי.. מרגיש שאני לבד בזה..
וזה נורא מפריע לי.. אני נהיה עצבני ללא סיבה מיוחדת.. מרגיש חוסר סיפוק.. וכאילו היא לא באמת רוצה אותי.. למרות שבוכה אם אני עוזב.. הייתה לי משהי לתקופה קצרה וזה שבר לה את הלב.
לא יודע אם לתת לזה צאנס ולראות אם זה ישתנה ואולי היא סתם אומרת כי עוד לא חוותה את זה..
או לא לוותר על מה שמפריע לי וללכת כל עוד לא חזרנו..
אמרתי לה כבר שזה חסר..לא יודע אם זה יעזור.. ואני מאוד מאוד אוהב אותה נראלי אפילו כבר בקטע אובססיבי.
קשה להחליט.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות