לאחרונה התגייסתי לצהל ובשל נסיבות נאלצתי להפסיק נטילת כדורי דיכאון לאחר תקופת ממושכת (בערך שנה) על דעת עצמי.
למרות שעשיתי זאת בהדרגה, לא מתפקידי להחליט אם זה הדבר הנכון ואנני מספיק אוביקטיבית מכדי לאבחן את עצמי, אני נתקלת במספר רגשות עזים כמו עצב, כעס, עצבנות, חוסר שקט פנימי, שכולם מובילים לקשיים בתקשורת בן אישית, בולמוסי אכילה, וכעס עצמי רב שמחזיר אותי לדיכאון שזו נקודת ההתחלה.
מגיל 14 עד 16 סבלתי מאנורקסיה, בגובה של כ1.60 שקלתי 39 ק״ג, עם הרבה מאוד עזרה (מכונים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים..) הצלחתי לעלות למשקל 56 ק״ג, אך זו הייתה עלייה חדה ומהירה שרובה קרתה בגלל בולמוסי אכילה, מה שהוביל לדיכאון כבד מאוד, ושנאה עצמית רבה.
לאחר נטילת הכדורים הבולמוסים פחתו, אך ההתעסקות במראה ובאכילה עדיין הוו את נושא היום העיקרי.
קשה לי מאוד לספוג את הכל בעצמי, אני משתדלת להישאר חיובית ולהסתכל על הכל בפרופורציה, אני מנסה לשמור על תזונה נכונה ואני מאוד פעילה ספורטיבית, אבל מאז שהפסקתי עם הכדורים מצב הרוח שלי ירד משמעותית, ואין אף אחד בסביבתי שיכול להבין את המצב.
לפנות לגורמים חיצוניים אינה אופציה כיוון שאני במסגרת צבאית, ואני לא מוכנה לפנות לקב״ן.
איך אפשר לנהל חיי יום יום מבלי להתעסק בטפל?
האם אפשר באמת לשמור על אורך חיים נכון? ואיך?
אני באמת כבר עובדת עצות, ורוצה שתהיה לי שליטה מלאה על החיים שלי.
אנחנו צריכים להעריך כל מה שיש לנו בידיים, והאבן הזאת ממשיכה להפריע לי בדרך ולראות את הדברים האמיתיים.
אם יש לכם עצות אני ממש אשמח, תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025