לאחרונה אני מרגישה מוזר.
אני יותר מדוכאת, יותר עצבנית ומרגישה מועקה כזאת בלב.
אני נערה דתייה ובגלל המועקה הזו אפילו להתפלל בבוקר לא יכולתי כי משהו עצר אותי, נתן לי לא לנשום ולא לסיים את המשפט.
אני מדמיינת אותי באמת מתה בכל דרך אפשרית- אם בא מחבל ודוקר אותי, תאונת דרכים, אפילו התאבדות. אני מדמיינת שבוכים ואבלים עליי, שתולים תמונות שלי ומספרים עליי רק טוב.
לא טוב לי לחיות, אני מרגישה שאין טעם לחיים, הם גם ככה לא מאירים לי.
הרבה דברים שביקשתי מה' שיתקן וזה לא קרה. גם בגלל שאני סובלת מהפרעות אכילה אז בכלל וגם כי ביקשתי ממנו מלא דברים ואני לא רואה בכלל פתח לאור.
באלי רק להיעלם.
אני לא מבינה אפילו איך אנשים בבוקר עולים לאוטובוס מחוייכים, איך אפשר? .
מה אני עושה? אני אובדת עצות ונכון שאני רק בת 15 ויותר מחצי אבל זה מעיק עליי כל יום ויום, כל רגע ורגע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות