אמא שלי שונאת אותי. במשך שבע עשרה שנות חיי, היא צועקת עליי כל יום ואומרת לי עד כמה שאני מגושמת ועד כמה שאני מפגרת ואטיסטית והיא אומרת שהיא עשתה לעצמה עוד ילד בגלל שמשעמם איתי ואני לא נותת לה את האקשן לחיים כמו שהיא ציפתה. היא ממררת לי את החיים. כל בן זוג שאי פעם היה לי היא דאגה להפריד בינינו, בין אם זה לדבר עם אמא שלו ולהגיד לה סיבות מוגזמות למה הוא לא מתאים לי ובין אם זה להגיד בקבוצה של ההורים של הכיתה ששכבתי עם ילד מהשכבה ושיש לי כיני ערווה.
בטח חלקכם חושבים שאני סתם מגזימה כי אני עצבנית עליה, אני לא. הדברים האלה באמת קרו ולמען האמת, אפילו לא מזמן.
היא כל יום מזכירה לי שאני נטל ושאני סתם תקועה לה בתוך הבית כמו עציץ.
היא מאיימת עליי שאם אני אשקר לה או שאם אצא לאן שהוא בלי לומר לה, היא תשחט אותי. אבל היא לא מאפשרת לי לצאת לשום מקום ואני נאלצת לשקר לה וכל הזמן לחיות בתוך הכוך של עצמי ולשקר לה.
אני רוצה לעזוב את הבית ולהתחיל לעבוד, אבל אף אחד לא רוצה להעסיק אותי כי אני עוד בלימודים ואף אחד גם לא יסגור איתי חוזה שכירות כי אני עוד נחשבת קטינה למרות שעוד שנה אני אהיה בגירה.
אני ממש לא ידועת איך אני אשרוד את השנה הזאת בשלום איתה, 17 שנה אני בולעת את הצפרדע ואני כל כך קרובה ללהתפוצץ עליה, אבל כבר אזלו כוחותי מריבים...
מה אני עושה עם אמא שכזאת?...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות