היי, לפני שנה יצא לי להכיר מישהו ולא הכרנו לחברות סתם דיברנו וניהינו ידידים אבל עם הזמן הקשר הלך ונעשה רציני וממש התאהבתי בו והוא בי ולא סיפרתי על הקשר איתו להורים בגלל שאני מבית דתי והוא בא מבית חילוני לגמרי וחששתי שההורים שלי יסרבו בגלל זה ולכן לא אמרתי להם כלום אבל לאחר שנה הרגשתי שזה האחד בשבילי ושאני ממש רוצה אותו אז החלטתי לספר לאמא שלי (בדר"כ האמא עובדת לפי הרגש לכן תמיד אני הולכת אליה ולא לאבא שתמיד ישר שולל) והייתי בהלם מהתגובה שלה- היא ממש לא הסכימה לקבל אותו בשום אופן שבעולם והיא מתעקשת על אחד מבית דתי (ככה גם אבא שלי אומר) למרות שהסברתי להם שאני ממש אוהבת אותו ושהוא בחור טוב- הם לא מוכנים לשמוע ולא מסכימים לקבל והם לא מוכנים לראות ולהכיר אותו אפילו! וניסיתי לדבר עם אחים שלי הגדולים שיש להם הרבה ניסיון איתם והם אמרו לי שיש לי ראש של ילדה כנראה והם רוצים לטובתי וזה לא האחד שמתאים לי ואני ממש לא אוהבת לאכזב את ההורים שלי והחלטתי לסיים איתו את הקשר וחסמתי אותו בכל דרך אפשרית ואני מרגישה כאילו כל האושר שהיה לי פשוט נלקח ממני ואני רק חושבת עליו כל היום ומרחמת עליו בעיקר- כי הוא לקח את זה ממש קשה ואפילו יותר ממני כי הוא ממש רגיש האם אתם חושבים שכדאי לי לחזור אליו? ואם כן אז מה אני יעשה לגבי ההורים? מחכה לתשובה בהקדם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות