היי לכולם אני סטודנט בשנה א' למקצוע עמוס, בנוסף אני גם עובד ומתנדב בשביל לקבל מלגה, אני לקראת סוף הסמסטר השני עכשיו ובתקופה האחרונה אני לא מתפקד, אני קם מאוד מאוחר כי אני לא נרדם בגלל היום שלפני וחוזר חלילה, אני גם לא מצליח לעשות משימות כי יש לי יותר מידי משימות ללימודים לעבודה וחברים ואפליקציות של היכרויות אז זה נראה לי קשה ולא כיף ואני פשוט מבריז מכל זה ולא עושה כלום.
עבדתי קשה בשביל להגיע למצב שאני יכול להתקבל לתואר הזה וללמוד ואני מרגיש שאין לי מספיק מוטיבציה בשביל להניע את זה הלאה.
הייתה לי מוטיבציה לנסות ולהבין דברים שעניינו אותי בצורה מדעית, בעיקר הבנה של המוח והנפש ואם יש מטרה ובתור בנאדם רציונלי חשבתי שללמוד מדעי הרפואה ישביע לי את הסקרנות, אבל הלימודים הם מאוד מדוייקים ופרקטיים ואני מתעניין בדברים מאוד מופשטים, לא מצליח למצוא מוטיבציה ללמוד אותם אבל כן יודע שבשביל לחקור את הדברים המופשטים אני אצטרך כל הידע הזה.
הבעיה שלי היא לחיות את הרגע כשאני בכלל חי אותו בשביל המחר, אני בכלל מאמין בהווה ובלזרום עם מה שקטרה זה עשה אותי מאוד מאושר בהודו, איך ולמה אני פתאום כופה על עצמי להתיישב ולקרוע את התחת על הלימודים?
אין לי כסף לטיפול פסיכולוגי אבל אני מאוד אשמח להסתייע בסטודנטים שעברו משהו דומה והניעו את עצמם איכשהו
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות