לאחרונה אני מוצאת את עצמי נחבטת בין המציאות לשגרה הבנאלית, אני די בודדה אפשר לומר יש לי כל כך הרבה אנשים שאני מכירה אך לא בן אדם שקרוב אליי אישית שאני יכולה להרגיש בנוח איתו, בגלל שהתבגרתי מהר מדי ומוקדם מבחינתי רוב האנשים שאינם בדעה שלי של כלכלות עצמאית והכנסה פאסיבית ואנשים לא אמביציוזים הם אנשים אטומים.
קשה לי להסתובב עם אנשים כאלו.
יש לי בעיה גם של ראייה סלקטיבית, מי שכן ארצה להסתובב איתו אני לא אצליח להיות אני עצמי, ומי שכביכול "לא מעניין" אותי אני לא "אשים" עליו ואהיה הכי אני, יש מקומות שאני הכי אני עם פול ביטחון ויש מקומות שאני מורידה מעצמי ומכבדת עובר על גבול המרצה, בעבר הייתי מאוד ביישנית וכיום אני במקום אחר אבל תמיד מהדהד לי המקום של הביישנות ואני מרגישה כלואה בתוך הראש של עצמי.
אשמח לדעת איך לצאת מהמקום המרצה.
ובנוסף יש לי שריטה שאם אני אוהבת דמות או אדם מסויים אני משנה את עצמי בהתאם לסיטואציה וזה דופק אותי כל פעם מחדש, כי אני בן אדם של ריגושים והאופי שלי לפעמים משעמם אותי אז אני משנה אותו כל הזמן וזה מתסכל אותי.
אשמח לדעת אם משהו חווה זאת בעברו או מישהו מכיר את סיפור דומה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025