אנחנו נשואים כמה שנים די מאושרות אפשר להגיד. היו הרבה פיצוצים במהלך השנים האלה אבל התגברנו עליהם יפה והמשכנו עם המון אהבה.
בתקופה האחרונה נתקלתי בהרבה קשיים עם המשפחה העבודה והתעודה שאני עכשיו עושה. יש עלי לחץ עצום ואני מנסה לשרוד! אשתי גם לא במצב טוב כי היא גם בלחץ מהעבודה וכל המטלות של הבית כמעט עליה! היא מנסה לתמוך וממש עושה הכל בשביל להקל מעלי אבל זה לא עוזר.
בתקופה הזאת היו לי כמה התקפי חרדה והתחלתי לפתח סימפטומים של דיכאון, אני כבר לא מרגיש כלום! מנסה להראות אהבה ואכפתיות לאשה ולבית אבל כנראה שלא מספיק. אני כבר לא אוהב אותה, מרגיש לידה כמו בשדה מוקשים. כל דבר הכי קטן גורם לפיצוץ ומריבות, היא מתוסכלת שהיא עושה הכל בשבילי ואני לא יודע איך להגיד לה איך אני מרגיש.
כשאני אומר לה שקשה לי בכל התחומים היא משתמשת עם זה אח"כ במריבה להגיד לי שאני אפס ולא מצליח בכלום.
כל פעם שהיא רואה אותי מתפרק אני מרגיש שהיא מזלזלת בי והרגשות שלי ולא באמת רוצה לעזור.
אני מרגיש חנוק ואין לי איפה לפרוק, מעולם לא שיתפתי אף אחד בקשר שלנו ובקשיים שצצים ואין לי חבר שאפשר לעשות את זה אצלו.
היום זה היה השיא מבחינתי. כי היא כעסה עלי ובאמת שלא היו לי אנרגיות לפייס אותה וגם לא כל כך רצון.
אני רואה את החיים שלי רק איתה ולא עם אף אחת אחרת וקשה לי עם המצב.
אני ממש לא מוכן לוותר אבל כבר אין לי כוחות! היא גם עכשיו לא נותנת לי להתקרב אפילו לנסות לפייס.
אני באמת מתמוטט אבל אני לא רוצה להראות את זה כי אני יודע שזה לא יעזור!
הצילוווו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות