כתבתי כאן בעבר...
היום ה13 לחודש, הוא תאריך הפטירה של חבר שלי לפני 6 שנים בדיוק הוא נפטר ממחלת הסרטן..
התחלתי לצאת לאחרונה, עם בחור שהיה חבר טוב שלי מהלימודים בתקופה האחרונה.
היום אחרי שחזרתי מבית הקברות, הייתי לבד בבית ורק רציתי לשמוע את קולו של הבחור שאני יוצאת איתו, הוא טען שהוא לומד ושאין לו זמן כרגע לדבר איתי, אני ביקשתי בכל זאת לדבר איתו כי אני זקוקה לו והוא טען שלא כל העולם סובב סביבי ושהוא לא יכול לדבר איתי כי, הוא לומד ושאני אפסיק לשלוח לו הודעות כאלה(שמבקשות בסך הכל לדבר) כן שלחתי הרבה הודעות אבל, ביום הכי קשה שלי בשנה למעט יום ההולדת שלו, כשהבחור החדש מודע לכל הסיפור... גם אני בתקופת מבחנים ולא הלכתי היום לבחינה כי, הרגשתי שאני חייבת לכבד את משפחתו של חבר שלי ואותו כמובן.. ואני הרגשתי שזה לגיטימי שאני ארצה לדבר עם בחור, שטען כמה ימים קודם שהוא אוהב אותי...
נשבר לי הלב, כי זה לא הוגן לטעון שאני חושבת רק על עצמי... בכיתי שעות עד שהבנתי שאני דווקא בסדר למרות, ש"חפרתי" בהודעות לכאורה, כמו ילדה היסטרית
והחלטתי להיפרד ממנו בהודעה..
אני אישית לכל בן אדם, שהייתי יודעת שהוא זקוק לי באמת, אני מוצאת בדיוק דקה להתקשר כדי, לראות שהכל בסדר בייחוד אם ביקשו ממני ואמרו לי שזקוקים לי!
האם פעלתי נכון? האם אתם חושבים שאני אגואיסטית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות