היי..אני בת 26 עוד חודש..אנסה לתת כמה שיותר פרטים בשביל שתראו את התמונה כולה.
בתיכוח לא היתי אחת שלומדת..לא היתי בעייתית, אלא ילדה טובה שפשוט לא יכלה/אהבה ללמוד. עשיתי צבא, סיימתי. החלום שלי היה לעבוד עם כלבים אז עברתי למרכז (מהצפון במקור)ללמוד לימודי אילוף שארכו כשנה. היה קצת קשה אבל סיימתי כי זה באמת היתה תשוקה. אך לא עסקתי בזה, יותר בשביל הידע. כעבור שנה של עבודות זמניות החלטתי שאני חייבת ללמוד בשביל לא להיות כל החיים בעבודות כאלה וגם כי רציתי ללמוד ולדעת דברים וכן לגדול. עשיתי מכינה של בגרות חלקית בשביל להתקבל להנדסאי תוכנה. מאוד עניין אותי הטכנולוגיה והרמה הגבוהה. סיימתי שנה א' בהרבה מאוד נכשלים ובקושי ציונים עוברים. אני חייבת לציין שאני לומדת אני סובלת ולא מבינה כלום למרות מאמציי הרבים. לוקחת מורים פרטיים, לומדת לבד, עם חברים..באמת כל שיטות הלימוד האפשריות ועדיין אין תוצאות. אני גרה אצל ההורים שלי ועובדת במשרת סטודנט. חוזרים לי חיובים בחשבון כמעט תמיד, אין לי כסף כמעט לכלום, בגדים לא קניתי המון זמן ואני לא רוצה לבקש מההורים. כי זה די מאוס בגילי ולא כיף.בלשון המעטה. יוצא שאני גם לא מניבה פירות מהלימודים וגם אין כסף. שוקלת להתחיל לעבוד משרה מלאה כמו שצריך ולחיות נורמלי זה כבר גובל בבריאות הנפשית שלי. אני מוצאת את עצמי קירחת משני הכיוונים בדיכאון מוחלט. מצטערת כל החפירה..מקווה שהצלחתם לראות את התמונה. עכשיו...מה עושים?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות