נפרדתי ממנו ולא אכפת לו, הוא מחזר אחרי מישהי

מידע כללי, אני בת 19 הוא 18. היינו ביחד שנה וחודשיים. אנחנו גם ידידים טובים 4 שנים.
החלק הראשון של הזוגיות היה מדהים, הייתי מאושרת. אחר כך ניהיה נורא, ההתנהגות שלו ממש השתנתה והתרגלתי כבר לזה שרעים אליי, צועקים עליי כשאני בוכה, מתנקים לי שיחות, מתעלמים וכו'. הוא גם טס לחו"ל וחסם אותי לחודש ונעלם.
נאחזתי הרבה מאוד זמן בזה שפעם עשה אותי מאושרת, ולא יכולתי להיפרד. גם נאחזתי בזה שבזמן הריבים שלנו אם אמרתי שרוצה לסיים את זה התחיל באמת לבכות, אז שכנעתי את עצמי שיש עם מי לדבר.
בסוף, נפרדתי ממנו כי הרגשתי שלא אוהב אותי יותר, זה התחיל מזה שהתחיל ממש לחזר אחרי מישהי בפייסבוק, בצורה יוצאת דופן מהיחס שלו כלפי כל בת ולכן פניתי אליו, הסברתי כמה זה פוגע בי ממש בבכי, וביקשתי שיפסיק.
הוא לא הפסיק. הריב הזה נמרח שבוע וחצי של חסימות שבו לא דיברנו, שבוע וחצי הוא אפילו לא חשב להרים טלפון לשאול מה שלומי או לומר שמתגעגע.
הבנתי שאין לי למה להישאר בקשר הזה, ועזבתי אותו בגלל הסיבה הנ"ל וגם בגלל כמה שאני פגועה ממנו בכלל (הוא לא מבין מה לא בסדר בהתנהגות שלו - זה שאני מספרת לו שרע לי ואני פגועה ממנו לא מספיק).

נפרדתי ממנו, הוא היה אדיש לחלוטין, ענה בהודעה קצרה וקרה "בהצלחה בהמשך הדרך".
הוא הציע שניהיה ידידים, אמרתי שזה לא מתאים לכרגע. אחרי שנפרדנו דאג למחוק אותי מהחברים בפייסבוק...

לא שמעתי ממנו ציוץ, שום דבר, שום סימן לזה שאכפת לו. הוא ממשיך לחזר אחרי אותה הבחורה שבגללה הבנתי שזה גמור, מגיב לה כמה היא יפה, אפילו לי לא הגיב ככה. כל יום. וזה פוגע כמו חץ בלב, כל פעם.
להסתכל ולחשוב שהיא יותר טובה ממני ויותר יפה ממני.
לא מאמינה שיקרה בינהם משהו רציני, היא בת 23 והוא 18. אבל החיזור שלו אחרייה ממש פוגע בי.

נכון, תיארתי לכם כמה חרא הוא וזבל, אבל אני חושבת שהוא לא רע, אלא שכל ההתנהגות נובעת מזה שהוא לא אוהב יותר.
ואני יודעת את זה, כי אני זוכרת איך הוא היה כשהוא אהב אותי. את הגישה השונה, את האור בעיניים שלו כשהיה רואה אותי, את זה שהתקשרתי פעם אחת בוכה והוא פשוט הגיע אליי לבית, היום מה שאני מקבלת זה ניתוק לפנים.

זה אוכל אותי שהיה בן אדם שאהב אותי וגרם לי להיות מאושרת ושזה פשוט נעלם, זה אוכל אותי שאני אשמה בזה.
זה כל כך פוגע בי לראות אותו מחזר ככה אחרי מישהי אחרת, לא סופר אותי ממטר ולא זוכר אותי.
כאילו השנה וחודשיים של זוגיות היא כלום. כאילו זה שהיינו כל כך הרבה ביחד זה כלום.
אני כל כך מתגעגעת אליו, לישון איתו לחבק אותו לקום איתו בבוקר ולהריח אותו, וקשה לי להרגיש שזה חד צדדי
אני מרגישה אשמה, אני מרגישה לא מספיק טובה, וזה כל כך פוגע לראות אותו ממשיך לחזר אחרי הבחורה שבגללה הבנתי שהגיע הזמן להיפרד.

בחלום הכי טוב שלי הייתי רוצה שהוא יבין איפה הוא היה לא בסדר, ושנחזור להיות כמו שהיינו פעם... כואב לי לחשוב שאת כל האהבה ממנו שאני פעם קיבלתי מישהי אחרת תקבל, שאני כלום אלא זיכרון ופרק בעבר
זה מבעית אותי וקשה לי לקבל את זה
קשה לי לקבל את זה שזה נגמר ויותר מזה את זה שלא אכפת לו

מה אתם חושבים? יגיע יום שהוא יתגעגע? שיעריך את זה שהייתה בחורה שבאמת אהבה אותו? יגיע יום שהוא יתחרט שנתן לי ללכת?
איך זוגיות נשארת מאחור בצורה כזאת קרה?....