גדלתי בעיר קטנה במרכז הארץ. הייתי ילד יחסית שובב. משתולל, אנרגטי, היפראקטיבי. אמא שלי נפטרה כשהייתי בן 5. היא הייתה הכל בשבילי. אבא שלי התפטר מהעבודה ונכנס לדיכאון. המצב בבית רק החמיר. למזלי היה לי חבר מאוד טוב, חבר ילדות, שגדלנו ביחד. הוא כל הזמן היה מזמין אותי לבית שלו. אמא שלו הייתה נותנת לי לאכול, קונה לי בגדים, מזמינה אותי ואת אבא שלי בחגים. היא הפכה להיות כמו אמא שנייה בשבילי.
היא הייתה יושבת לי על הראש כדי שאלמד, מדברת עם מורים ונלחמת רק כדי שאוציא תעודת בגרות. הייתי מתבגר לא קל. היו לי קוצים והתקשיתי מאוד לשבת וללמוד. אבל היא לא ויתרה לי. היא לא הייתה אישה משכילה, אבל היה לה הרבה חוכמת חיים.
חבר שלי ואני היינו כמו אחים. כשסיימתי את התיכון היא הגיעה לטקס הסיום שלי. היא ליוותה אותי כשהתגייסתי. אחרי שהשתחררתי היא עודדה אותי ללכת לאוניברסיטה וללמוד. לפני כמה שבועות היא עברה אירוע לבבי, ולפני כמה ימים היא נפטרה. כשחבר שלי התקשר לספר לי, הרגשתי שחרב עלי עולמי. משהו בי נשבר. היא הייתה כמו אמא בשבילי. אפילו שלא היה לנו קשר דם. אני לא יודע איך אני אמשיך מכאן. אני פשוט שבור.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025